image_print

Noach

Noach: A New Beginning Delayed?- The Wonders of the Holy Tongue

There are three verses in our Parasha containing similar words – all rendered by the Targumim with the Aramaic word שרי – “beginning”:

Gen. 8:1 – וַיָּחֶל another seven days; and again he sent forth the dove out of the ark. 

Gen. 9:20 – And Noah וַיָּחֶל to be a farmer, and he planted a vineyard. 

Gen. 10:8 – And Kush fathered Nimrod; he הֵחֵל on earth to be a mighty one. 

Radak (Gen. 9:20) cites other scriptural examples of the word in the sense of beginning, and numerous others exist (e.g. Gen. 44:12, Deut. 16:9, Jud. 10:18, 16:22, 20:40, I Sam. 22:15, Jonah 3:4).

In contrast, Onkelus and Rashi interpret וַיָּחֶל in the first verse (8:1) to mean “he waited.” Rashi brings a proof-text from Job 29:21 (and many more could be cited with this import, e.g. Jud. 3:25, I Sam. 10:8, Ps. 147:11, Job 32:11).

Upon reflection though, these two interpretations are virtual opposites; “beginning” implies progressing, starting anew, whereas “waiting” and “delaying” signify sluggishness! 

An answer can be found in the closeness of two of the meanings of the related root יחל,waiting and anticipating. Indeed, these two meanings often overlap, and at times interpretation can go either way (e.g. Ez. 13:6 + Rashi, Ps. 42:6 + Rashi, Job 29:21 + Ralbag, Is. 51:5 + Malbim). The type of anticipation that יחל refers to would therefore be a passive one, i.e. trusting and waiting for Hashem’s salvation, to open a new path, a new beginning. 

In Jud. 13:5, the birth of Samson is foretold: “and he יחל to save Israel from the hand of the Philistines.” Here, all the commentators agree that the word simply means “he will begin.” Yet, the Talmud (Sota 10a) interprets this as a reference to the “cancellation” of the oath made to Avimelech by Abraham (Gen. 21:23) that the latter would live peacefully with the Philistines (the annulment being due to the Philistines ipso facto cancelling their part of the bargain by oppressing the Israelites).  Rashi (Sota ibid.) comments that יחל has the same import here as “he shall not יחל his word” (Num. 30:3) – meaning cancellation.

So, too, we find the word הוחל interpreted by many (e.g. Rashbam, Ibn Ezra) as referring to beginning, as in Gen. 4:26: then הוחל to call upon the Lord by name; whereas the Sages (Mid. Aggada [Buber] Gen. 4:26) interpret the word as cancellation. Instead of “beginning” to call out in the Name of Hashem, they “desisted” from this! 

One final example of disparate interpretations of the word is in Hosea 8:10: “Now will I gather them, and in a little while they will וַיָּחֵלּוּ  at the burden of a king and princes.” Radak explains this to mean “beginning”. But once again, the Talmud (BB 8a) explains this in the sense of “desisting” (as per Rashi’s commentary to the talmudic passage). 

We suggest the the opposite meanings of this word fit a pattern of דבר והיפוכו, “a thing and its opposite” found so often in the Holy Tongue. That is, a solitary action can bring about disparate and even opposite results. As cited above, the usual Targum of “beginning” is שרי, a term also meaning opening, untying or allowing. While these actions can be positive, they can also be negative. For example, untying a knot to be able to use the rope for a different purpose, means foregoing the purpose the knot has served until now. So, too, one who makes a hole in a wall in order to construct a window or door has indeed made a new opening, but in the meantime the once solid wall is now allowing in cold, rain, burglars, etc. 

We נוחילה pray that Hashem bring us good  התחלותbeginnings; that He cause יחולל the new year to bring us blessing and that He יחל cancel the evil designs our enemies wish upon us and the חילול desecration of His Name once and for all!

1  “שרי” הוא התרגום הרגיל  להתחלה, למשל: ת”א בר’ ו:א, מד:יב; במ’ כה:א; דב’ טז:ט. ת”י שופ’ כ:מ, ש”א כב:טו.

2  תרגוםירושלמי – וּשְׁרֵי לְמִימְנֵי.

3  תא – ושרי נח גבר פלח בארעא ונצב כרמא.

4  תא – הוּא שָׁרֵי לְמֶהֱוֵי גיבר בארעא.

5  ברט:כ – וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה; רדק– ויחל – תחלה, כמו: החל לבנות (ש”א יד), אחל תת פחדך (דב’ ב), החל להיות גבור (בר’ י).

6  ברמד:יב – וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה.

7  דבטז:ט – שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה. 

8  שופי:יח – אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן. 

9  שופטז:כב – וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ. 

1שופכ:מ – וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה.

1שאכב:טו – הַיּוֹם הַחִלֹּתִי לִשְׁאָל לוֹ בֵאלֹהִים. 

1יונהג:ד – וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא.

1תא – ואוריך עוד שבעא יומין אחרנין. “אוריך” הוא התרגום הרגיל של  ישיבהוהמתנה, כמו: ברכב:ה – שְׁבוּ לָכֶם פֹּה; תא – אוריכו לכון הכא. ראה גם שמ’ כד:יד, במ’ ט:ח, ט:יט, כב:ח.

1רשי – ויחל – לשון המתנה, וכן: לי שמעו ויחלו (איוב כט:כא), והרבה יש במקרא. 

1שופג:כה – וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ; תי – וְאוֹרִיכוּ עַד סַגִי; מצצ – ויחילו – המתינו, כמו: ויחל עוד (בר’ ח). 

1שאי:ח – שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ; תי – שַׁבְעָא יוֹמִין תּוֹרִיךְ עַד מֵיתֵי לְוָתָךְ; רשי – תוחל – תמתין.

1תהקמז:יא – אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ; תרגוםית דמוריכין לטוביה.

1איובלב:יא – הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם; רלבג – הוחלתי – המתנתי; תרגום – הא אוריכית לפתגמיכון.

19 According to Radak’s lexicographical system. 

2יחזיג:ו – וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר; רשי – לשון תוחלת…, לשון אחר לשון המתנה. 

2תהמב:ו – הוֹחִילִי לֵאלֹהִים; רשי – הוחילי – המתיני וצפי. 

2איובכט:כא – שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ;רלבג – ויחלו – וימתינו ויקוו. 

2ישענא:ה – וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן; מלבים – המיחל, מצפה על זמן מוגבל… ולכן מצאנוהו על המתנה: ויחל ז’ ימים (בר’ ח), שבעת ימים תוחיל (ש”א י:ח).

24  ומכאן גם לשון בקשה, כמו: שביח:יד – לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ; מצצ – אוחילה – אבקש, כמו: אחלי אדוני (מ”ב ה:ג). מאיג:ו – וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי ה’; תי – וְצַלִי נְבִיָא דַיָי קֳדָם יְיָ; מצצ – חל – ענין בקשה כמו ויחל משה (שמות לב). מלאכיא:ט – וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל; מצצ – חלו – ענין תפלה כמו ויחל משה (שמ’ לב). ירכו:יט – וַיְחַל אֶת פְּנֵי ה’; תי – וְצַלֵי קָדָם יְיָ.

2שופטיםיג:ה – וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל; תי – הוא ישרי למפרק ית ישראל; מצצ – יחל – יתחיל. 

26  מהד’ שוטנשטיין בשם מהרש”א: שבועתו של אברהם אבינו לאבימלך, מלך פלשתים. והיא בוטלה משום שכוונת השבועה היתה שלא ימשול אחד על השני, תנאי שהופר ע”י הפלשתים פעם אחרי פעם, וגם בימי שמשון.

2ברד:כו – אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה’; רשבם – אז הוחל לקרא בשם י”י – לשון התחלה שהתחיל להתפלל; אבע – אז הוחל – מבעלי הכפל מלשון ‘תחלה’.

2מדרשאגדה (בובר) בראשיתד:כו – ד”א הוחל. התבטל, כמו: לא יחל דברו (במ’ ל:ג), כתרגומו לא יבטל.

29  וכן הוא דעת רבינו יונה, שפירשו כלשון  חלילה – היינו מניעה וביטול: שעריתשובהשערג:ריב – רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר (משלי כה:כג)… “תחולל” מלשון חלילה, וכן: לא יחל דברו (במ’ ל:ג) – לא יבטל. וכן: אז הוחל לקרא (בר’ ד:כו) – אז נמנע. וראה גם הכוה”ק לבר’ ד:כו. ועי’ חזקוני, הדר זקנים ומלבי”ם לבמ’ ל:ג.

3בבאבתראח. – ויחלו מעט… פסוק זה בלשון ארמית נאמר, אי תנו כולהו – עתה אקבצם, ואם מעט מהם – יחלו ממשא מלך ושרים; רשי – יחלו ממשא מלך ושרים יהיו בטלים מלשאת משא מלך ושרים, יחלו, כמו: לא יחל דברו (במדבר ל). 


image_print

Yehoshua (Jeremy) Steinberg

Founding Director, Editor-In-Chief at Veromemanu
Yehoshua (Jeremy) Steinberg is the Founding Director and Editor-in-chief of Veromemanu and it' website BiblicalHebrewEtymology.com.

Yehoshua is a retired U.S. Army Chaplain and currently lives in Israel with his wife and children.

To partner with Veromemanu consider a secure donation at: https://bit.ly/2QrDWRd
Yehoshua (Jeremy) Steinberg

Leave a Reply