QUESTION: How are we to understand the connection between the two meanings of שבח which refer to both praise and to the motions of the sea?

Home Forums Words With Different Meanings QUESTION: How are we to understand the connection between the two meanings of שבח which refer to both praise and to the motions of the sea?

Viewing 1 post (of 1 total)
  • Author
    Posts
  • #2210

    QUESTION: How are we to understand the connection between the two meanings of שבח which refer to both praise and to the motions of the sea?

    ANSWER: Rabbi Samson Raphael Hirsch (as is his wont) compares שבח to phonetically related words, all indicating abundance,profusion:

    תהליםסג ג-דד”ה שפתי ישבחונך – ‘שבח’:קרוב ל’שפע’, ‘שׁבע’, ‘שוע’, ‘שׂבע’1,שכולם מביעים:רִבּוי ערכים.

    On the other hand, he indicates the same puzzlement as you regarding the dual meanings of שבחitself:

    תהליםסה ח ד”ה משביח שאון ימים – ‘שבח’שהוראתו הרגילה היא להודות ולהלל,מופיע כאן ולהלן (פט:י)במובן הרגעת גלים המתנשאים בימים: “בשוא גליו אתה תשבחם”.קשה להעלות את שני המובנים הללו בקנה אחד.

    But then he continues:

    ‘שבח’הקרוב אל ‘שבע’, ‘שׁפע’2,פרושו מצד אחד:להביע בדברים השפע ורִבוי המדות,הכחות והקנינים,ומצד שני:להשביע את התשוקה לרבוי השפע.הים ההומה על גליו לסוערים נדמה והוא חפץ לפרוץ את הגבולות שהושמו לו ולהרחיב את תחומו.ה’מצוה על הים והוא נח;כאילו שָׂבֵעַ,בתחום שהוצב לו.

    I think the idea is that there is a balance between the raw, unbounded power of the ocean and the need for moderation, which Hashem accomplishes by commanding the sea to conform to its set frontiers. This actually fits well with the dilemma we face when attempting to sing Hashem’s praises. Since they are infinite, any attempt could be interpreted as an insult! The resolution Chazal implemented is to limit our adulations to the 13 listed in ישתבח, which are representative of endless others. This may also help to explain a cryptic Zohar:

    זוהר ג:רלו. – פתח רעיא מהימנא ואמר,והא כתיב:ושפתותינושבחכמרחבי רקיע3,ושבערקיעין אינון [והם שבע רקיעים]:וילון,רקיע,שחקים,זבול,מעון,מכון,ערבות; [לע”ד הוא מעין “אל תקרי שבח אלא שבע” (בחילוף אהח”ע),כלומר:אל תקרי שבחכמרחבי רקיע,אלאשבע,כמרחבי רקיע.מעין זה –שהשמיטו את המלים “אל תקרי”מהדרשה– מצינו פעמים אין ספור בדבריהם ז”ל4].

    My take on this (as you can see from my notes in the brackets) is that this is a kind of אל תיקרי drasha, substituting שבעforשבח. But to what end? I think it’s the same idea: who are we to even attempt to list the boundless praises of the Creator? As limited creatures, we must, per force, choose some arbitrary number, here alluded to in the phonetically related שבע – ourשבח is necessarily limited to the what the seven heavens can contain.

    Sefer Targumna cites the Shomroni Targum of Jacob’s admonition to Simon and Levi:

    תרגומנא(ברמא,דף תטז):תרגם שמרוני: “ארור אפם” (בר’מט:ז): “משבחרוגזין”…

    He explains this as similar to שבעwith a “sin” (meaning fullor satiated) – an attempt (obviously directed at those who may consider emulating their actions in the future) to limit and temper one’s anger, justified as it may be. On the other hand, the shift to שׂבעmay be unnecessary, because the Targum may well be using the word שבחexactly as it is used here in Psalms.

    Satisfied? I hope not; may our yearning to understand the depth of the Holy Language know no limits!

    1בחילוף אותיות אחה”ע,בומ”ף-ע’נספח א’ “חילוף אותיות”.

    2בחילוף אותיות אחה”ע,בומ”ף-ע’נספח א’ “חילוף אותיות”.

    3ציטוט זה אינו מופיע במקרא,אלא מתפילת “נשמת”,ומופיע במדרש אליהו רבה (איש שלום,פרשה כט ד”ה בית ישראל אני).

    4[שלש דרשות בדרך משל]:1.רות רבה ו:ד-ור’חוניא אמר,כתיב:גבר חכם בעוז(משלי כד:ה)– גבר חכם בועז;2.ירושברכא:א-ומאן דאמר כמלאכים ורגליהם רגל ישרה.ר’חנינא בר אנדריי בשם רבי שמואל בר סוטר המלאכים אין להן קפיצין ומה טעמא קרבת על חד?מןקמייאקיימיא(ע’דנ’ז:טז,ובמנחת שי צפ’א:יב);3.ויקר טז:אושפחה’קדקדבנות ציון (ישע’ג:יז),ר”א ור’יוסי ברבי חנינא ר”א אומר הלקן בצרעת,כדכתיב:ולשאתולספחת(וי’יד:נו),ר’יוסי בר חנינא אמר העלה על ראשם משפחותמשפחותשל כנים.

Viewing 1 post (of 1 total)
  • You must be logged in to reply to this topic.