QUESTION: In the context of the introductory sentence of Al HaNissim, what are the meanings and the difference between the words פרקן and תשועות?

Home Forums General Questions QUESTION: In the context of the introductory sentence of Al HaNissim, what are the meanings and the difference between the words פרקן and תשועות?

Viewing 1 post (of 1 total)
  • Author
    Posts
  • #2221

    QUESTION: In the context of the introductory sentence of Al HaNissim, what are the meanings and the difference between the words פרקן and תשועות?

    ANSWERS:

    ספר הודאת על הנסים ופיוטי חנוכה,עם ביאורים ממרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליטא(בני ברק,תשעג,דף ה)

    1[הבדל בין הפורקןלהתשועות“]:ועל הפורקן וכוועל התשועות פורקן היינו שנפרקו ונתפטרו מהשונא וזה יותר מתשועה (ועיין בתרגום תהלים קיח:טו).

    2[“הפורקןבליחיד בניגוד לכל השאר]:ומה שאומרים על הפורקן בלשון יחיד,בשונה משאר הדברים שצוּיינו בלשון רבים.כי פורקן היה רק אחד שפרקנו מצרינו.

    3[“הפורקןבלארמית]:ואף שכל התפילות ניתקנו בלשון הקודש,ופורקן הוא תרגום של ישועה,פורקן הוא לשון קודש,כמו שנאמר:ויפרקנו מצרינו (תהלים קלו:כד).

    4[למהמלחמותמוזכר רק אחרי הפורקן והתשועות“]:ואף שהמלחמות היו קודם הפורקן והתשועות,יל דלא היו ראויים לנסים גלויים,רק עי שמסרו נפשם למלחמות עם היוונים זכו לנסים ופורקן [אולי הכוונה שמודים על עצם המסירות נפש של החשמונאים להילחם את מלחמת ה‘,אבל עיקר ההודאה היא על הישועה של הנצחון הניסי].

    5[ובמכתב אחר לשאלה מהי ההודאה על המלחמות]:אף שעדיף היה שלא תהיינה [מלחמות כלל],הכוונה בזה שהלכו למלחמה שמסברא היתה אבודה מתחילתה.

    אור ושמחה (רמשה פייצה,ליוורנו,תקמו,דפים יא:-יב🙂בנוסח על הנסיםכל הצעת ההודאה באה בלשון רבים:נסים,גבורות,תשועות,נפלאות,נחמות.ואיך ולמה קבעו פורקן בליחיד?ועוד,מי הכניס פורקן,שהוא תרגום ישועהבהודאה כולה נתקנה בלשהק?ועוד,שהוא כפל ענין שעתידים לומר ישועות [היינותשועות“]!ונלעד שיפה כיוונו האנשים השלמים בתקונה,וכצל.לפי שבנוסח ההודאה הזאת לא היתה כוונתם זל למה שמגיע אל הודאת הצלת המן או הצלת היונים לבד,אלא לתת שבח והודאה על הנסים האלו וגם לכלול בו כל הטובות והחסדים שעשה עמנו היתממצרים ועד הנה,שמשם הוחלנו להקרא בשם אומה ועם,כמשה:שלח עמי וגו‘.והנה על הראשונה דהיינו מהצלת פרעה,קבעו לומר נסים שהוא בדדך נס להנצל מהמאורעות הזמניות בשעה שניתנה רשות למשחית להשתרר ולהכות באגרוף,שאינו מבחין בין טוב לרע.ובזמן ההוא היתה ההבחנה ככ חזקה,שלא ידו [של המשחית]נגעה בנו.ובפרט במכת הדם והשחין,שמעיפוש האויר נפסדים החיים יהיה מי שיהיה במ[בלי מבחן?],כי כן מחייב הטבע.אכ בהיותנו תחת שמיהם,אם לא היה בדרך נס לא היה באפשרות להנצל כולנו.ומשם קרבנו המקום לעבוד עבודתו ולהכיר אלהותו תחת הר סיני,ופסקה זוהמתינו ונזדככה נפשותינו בהארת קדושה וטהרה.הרי שפדה נפשנו מהיותה תחת ממשלת ומערכת סמ,וזהו הפורקן בליחיד ובהא הידיעה [“ועל הפורקן“].כלומר,הישועה הגדולה יותר מכולם,והיא ישועה שאף שיהיו ישועות אחרות לתועלת הגוף,זאת הישועה רבה על כולם.ולכן תקנו בזה לתרגום,כדי לא יתקנאו בנו וכו‘,כטעם סדד קדושה וקדיש.אחז סידרו לו‘ “גבורותלהודאת הורדת הלחם השמימיי שאכלנו במרבר,שגבר עלינו חסדו,וזן ופרנס אותנו בגבורת עזוז ידו במדה טובה מרובה… “ישועותשם כולל לכל ישועת:מלחמה שהיו מעמלק על כל השופטים והמלכים אשר שפטונו,ומצינו ישועה במלחמה נפלאות בכמה פלאי פלאות אשר קבלנו בבנין בית המקדש בימי שלמה המעה,ובשניה עי עזרא ועולי בבל. “נחמות“:נחמות הגליות מבבל וממדי,ונכלל גכ נחמת גלותינו זה המר,אעפ לא נחמנו הרי הוא כאילו נוחמנו,שאמירתו של הקבה כאילו היא עשוייה.וכן בכל יום אנו חותמים גואל ישראל,ועדיין לא גאלנו.כל אלו הודאות לשמו על כללי העניינים.ואחר סמוך באנו לפרט הענין מעין המאודע בעצמו,בימי מרדכי ואסתר וכן בחנוכה בימי מתתיה וכו‘.כנלעד ופשוט.

Viewing 1 post (of 1 total)
  • You must be logged in to reply to this topic.