Questions about words derived from the תק root

Home Forums Roots – שורשים Questions about words derived from the תק root

Viewing 1 post (of 1 total)
  • Author
  • #2629

    Dear R’ Michoel,
    With your indulgence, I’ve broken up your question into several parts.
    Caveat: I’m writing this quickly and there are some ideas contained here there not completely developed, not to say half-baked (such as the connections to other תק words such as שתק and בתק)..

    QUESTION: I was wondering about the leprous sore called “נתק” – The bilateral string תק seems to be associated with being held firmly in place, except in verb נתק, it means precisely the opposite, i.e. removed or plucked out etc. Perhaps like verb לשרש, to “uproot,” even though שרש means root. I recall Rabbi Jeremy Steinberg cited numerous examples of this phenomenon in the past. So regarding the leprous נתק, does it etymologically mean “removed” or “plucked out”, i.e. that the hair is removed from that sore on the head/beard? Or is it from general meaning of תק, firm and lasting, since that type of sore lasts longer than regular נגעים since it’s on the head?
    -Michoel Green

    ANSWER: I think the only example of the “firm and lasting” meaning would be here regarding צרעת; that of course does not weaken the question that it appears to be an example of דבר והיפוכו. One of the examples of this phenomenon that I believe is pertinent is the verse לא תתגודדו, an admonition against a mourner cutting himself due his grief, fromגודו אילנא (cutting trees) according to Rashi. But חז”ל homiletically derive from this verse לא תעשו אגודות. Aside from the fact that תתגודדו is from the root גדד and אגודות from אגד, which points to חז”ל’s wont to examine the underlying biliteral root, in this case גד, I believe this exposition teaches a profound lesson through the mechanism of דבר והיפוכו. A person taking the lead in organizing a group of like-minded individuals to accomplish a worthy goal naturally takes pride in his actions, as do all members of this group. But while the goal may be worthy and the accomplishments commendable, the very act of creating a bond concomitantly is an act of detachment from those not belonging to the club. While this doesn’t mean that no one should ever organize groups for any purpose, it should at least give pause to the potential leaders to examine their motives and possible unintended consequences.
    נתק means severance, detachment. But disconnection can be brought about in several ways. One is for an entity to be physically removed to a distant location, but a person who shutters himself up in a closet or creates even intangible barriers such as unpleasant odors is no less detached. The נתק is a barrier which renders the underlying healthy skin useless.
    Yehoshua (Jeremy) Steinberg

    QUESTION: I’m wondering whether anyone sees a connection between תק, נתק, and עתק, since the latter also frequently means “removed?” Even in other definitions like antiquate, ancient, haughty or huge, it also denotes “removed from” or exceeds.
    -Michoel Green
    ANSWER: It seems that that way to me, and I suggest a connection to two other words of this genre: בתק and שתק:
    [לפי מנחם, לשון ‘נתק’ נגזרת משתי אותיות ‘תק’. גם רש”י הביא דעה כזו]: יהושע ח:ו – ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר; רש”י (שם): התיקנו אותם – לשון תיק שנוֹצִיאָם מתיק העיר דישפורי”ר בלעז ויש לפותרו לשון נתיקה, כמו: התיקם כצאן לטבחה (יר’ יב:ג). [ושים לב למלים אחרות בעלות אותיות ‘תק’ המורות על ניתוק/העברה/הפסקה/מוות]: ‘בתק’ , ‘עתק’ , ‘שתק’ .
    משמע לפי המצ”צ ש’נתק’ היא נרדפת ל’עתק’ המציינת הסרה]: מצ”צ יהושע ד:יח – נתקו – נעתקו וסרו ממקומם; מצ”צ שופ’ כ :לא – הנתקו – נעתקו וסרו; מצ”צ ישע’ ה:כז – נתק – נעתק ממקומו; מצ”צ יר’ י:כ – נתקו – נעתקו ממקומם; [לפ”ז לשון ‘נתק’ דומה ל’נעתק’ בחוסר אות ‘ע’].
    Yehoshua (Jeremy) Steinberg

    QUESTION: Lastly, I’m wondering how עתק came to mean “copy” in Modern Ivrit. – Michoel Green
    ANSWER: Just think of when you “move” or “copy” files on your PC. The only difference between the two actions is that when performing a “move,” an addition action is taken, namely erasing the original file. But essentially, a copy is in fact moving an entity from one environment to another without removing the original.
    The following is an attempt to reconcile the various denotations of עתק:
    [שרש ‘עתק’ מתפרש לכמה פנים. עכ”פ ארבע משמעויות נמצאות בפרושי הראשונים: 1. העברה, הסרה ; 2. עתיק, ישן ; 3. העתקה, חיקוי ; 4. התחזקות . נראה לי שהמשותף ל#1, #2, ו- #3 מבוטא יפה ע”י המפרשים]: משלי כה:א – משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה; מצ”צ (שם): העתיקו – כותב הדברים מספר אל ספר יקרא מעתיק לפי שנראה כאלו מעתיק ומסיר הדברים משם לכתבם באחר; [היינו שעיקר הענין הוא הסרה, והרי העתקת כתב דומה להסרתו ממקום אחד למקום שני. ומכאן יש גם לפרש #2, שהרי הדבר ה’עתיק’ ג”כ נראה כאילו נעתק והוסר מדור קדום, עד שהגיע לדורינו אנו, וכדברי מפרשי הכתוב]: דה”א ד:כב – והדברים עתיקים; רד”ק (שם): והדברים עתיקים – הם מדברי’ ידועים בקבלה ובמסרה ונעתקים איש מפי איש, ויש מפרשים כי והדברים עתיקים חוזר על כל מה שכתב עזרא; מלבי”ם (שם): והדברים עתיקים – ספור זה הוא ספור ישן עתיק ימים שהיה להם קבלה עתיקה, או ר”ל שפרטי המעשה נעתקו על ספר מיוחד שהיה אז ביד עזרא; [ומכאן גם פירושו של #4: מצד אחד, קל מאד להבין את הקשר בכתוב הבא]: איוב ט:ה – המעתיק הרים [הרי המסיר הרים ממקום למקום קודם כל חייב להחזיק בם, עד שיגיעו למקום החדש. ומכאן, כל דבר שהוסר ממקום או דור אחד ומופיע במקום או זמן אחר, הגיע עד הלום רק בעזרת כח רוחני, ו/או פיסי שהחזיק בו – הלא הוא הקב”ה, עתיק היומין , כלומר המחזיק כל דבר ומעתיקו מיום ליום וממקום למקום .

    [המדרש מביא טעם לקריאת העָוֶל בשם ‘עתק’ המציין תזוזה וסילוק]: ש”ר נב:ב – ויביאו את המשכן (שמ’ לט:לג) – הדא הוא דכתיב: תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק (תה’ לא:יט)… מהו עתק? דברים של סילוקים, כענין שנאמר: ויעתק משם ההרה (בר’ יב:ח); מדרש המבואר (שם): מזכיר דברים שכבר נתכפרו ונסתלקו מן העולם ביוה”כ שעבר (רד”ל, רז”ו)… ‘עתק’ הוא לשון סילוק ממקומו; [ומעין כך מביא רש”י שפירושו של ‘עתק’ הוא סרה – “דבר שאינו” ]: ש”א ב:ג – יצא עתק מפיכם; רש”י (שם): עתק… לשון סרה, כמו: ויעתק משם ההרה (בר’ יב:ח) – יצא דבר סרה מפיכם; תה’ לא:יט – תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק; רש”י (שם): עתק – סרה דבר שאינו, כמו: ויעתק משם (בר’ יב:ח)…

    רשר”ה בראשית יב ח ד”ה ויעתק משם ההרה – אם נשוה את ההוראות השונות של שרש ‘עתק’, נמצא שזו הוראת היסוד: להעביר עצם בכח – באורח בלתי צפוי, בלתי טבעי או בלתי חוקי; להעביר אותו למעמד לא-לו – מבחינה מקומית, זמנית, מוסרית או חברתית.
    [יש שפירשו ‘עתק’ כאן (ובמקומות אחרים) מלשון כח וחוזק]: תה’ צד:ד – יביעו ידברו עתק; מצ”צ (שם): עתק – דבור חזק, כמו: יצא עתק מפיכם (ש”א ב:ג); [וכן לשון ‘עתיק’ פירשו מלשון חוזק]: ישע’ כג:יח – לאכל לשבעה ולמכסה עתיק; מצ”צ (שם): עתיק – ענינו חוזק וחשוב, וכן: הון עתק (משלי ח:יח); [בספר יחזקאל מופיעה המלה ‘אתיקים’ (משרש ‘אתק’), המציין עמודים]: יחז’ מא:טז – הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב; [יב”ע תרגם ‘אתיק’ כמו ‘עתיק’]: ת”י (שם): ועתיקיא סחור סחור לתלתיהון; [ונראה לומר דאכן לשון ‘אתיק’ המציינת עמוד – קרובה ל’עתיק’, המורה על חוזק, שהרי העמוד הוא המחזיק ומחזק את המבנה. וקרוב לכך גם שרש ‘רתק’ המציין שרשרת. ואולי קרוב לכך גם שרש ‘בתק’, המציין תקיעה בכח]: יחז’ טז:מ – ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם; [לפ”ז ראינו כמה מלים בעלות אותיות ‘תק’ הקשורות לכח וחוזק. ויש להסיף למשפחת ‘תק’ גם ‘תקע’ ו’תקף’, וכן שרש ‘תקן’ מורה על התחזקות חפץ רפה].

    An additional tidbit about נתק:

    [‘נתק’ = ‘תקן’ בחילוף מיקום אותיות, והם הפכים . הפיכיותם נרגשת במקרא בספר ירמיה]: יר’ כב:כד – חותם על יד ימיני כי משם אתקנך; [פתרותו לפי הפשט הוא ניתוק, כדברי המפרשים]: מלבי”ם (שם): אתקנך – שרש ‘נתק’, וראוי ‘אנתקך’, ונשלם ה’נ’ הראשונה בדגש, והאחרונה נוספת; [אמנם חז”ל דרשוהו כשני הפכים – כאן לפני תשובה וכאן לאחריה]: ויק”ר (מרגליות י:ה) – אמר ר’ חנינה בר יצחק, אנתקך אין כתיב, אלא אתקנך, משם אתקינך בתשובה, מקום שהיתה נתיקתו שם תהא תקנתו .

    Yehoshua (Jeremy) Steinberg

Viewing 1 post (of 1 total)
  • You must be logged in to reply to this topic.