What is the connection between ילד(child),לדה (birth), and ולד(offspring)?

Home Forums Phonetically Related Words What is the connection between ילד(child),לדה (birth), and ולד(offspring)?

This topic contains 0 replies, has 1 voice, and was last updated by Yehoshua (Jeremy) Steinberg Yehoshua (Jeremy) Steinberg 6 months, 3 weeks ago.

Viewing 1 post (of 1 total)
  • Author
    Posts
  • #2082

    QUESTION: Can you share with us some etymological insights into the connection between ילד(child),לדה (birth), and ולד(offspring)?

    ANSWER: This, of course, touches on the great schism between Hebrew Grammarians over how many letters are in Hebrew root words. The Radak in Sefer HaShorashim lists all the birth-related words (ילד,לדה,ולד) in one entry under the root ילד. In doing so, he remains consistent with the opinion of many Spanish Grammarians who felt that all roots were comprised of at least three letters. Radak writes as follows:

    ספר השרשים לרדקילד[משרש’ילד’לדעת רד”ק: (1. לידה2.ימי הנערות3.קורות הזמן4.מחשבות הלב ועצותיו)] – וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר (תהלים ז,טו),לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי (ישעיה כג,ד),וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים [הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה] (דברים כא,טו),וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת (שמות כא,ד).אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ (תהלים ב,ז),כלומר כאילו היום ילדתיך למלך.בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים (בראשית ג,טז),גַּם כִּי יֵלֵדוּן (הושע ט,טז).הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן (בראשית טז,יא),אמרו שהיא מלה מורכבת מן יֹלֶדֶת וְיָלַדְתְּ.או יהיה מבנין פּוֹעֵלעל משקל שׁוֹפַטְתְּ,מן לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן (איוב ט,טו).יוֹלֵד חָכָם (משלי כג,כד),הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו (ירמיה לא,ז),צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה (ישעיה כא,ג).אֶת הַיָּלוּד הַחַי (מ”א ג,כו),אָדָם יְלוּד אִשָּׁה (איוב יד,א),וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיְלוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ בִּירוּשָׁלִָם (דהי”א יד,ד).הָרֹה עָמָל וְיָלֹד אָוֶן (איוב טו,לה),לֶדֶת חֹק (צפניה ב,ב),וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת (בראשית כה,כד).והשם:מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן (הושע ט,יא).וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה (מ”ב יט,ג),תאר בפלס עֵדָה.וכן כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה (ירמיה יג,כא),ויהיה אֵשֶׁת מוכרת,כמו אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר (דברים כא,יא).והפעל הכבד:וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת (בראשית לח,כח),ונקראת מְיַלֶּדֶת לפי שמסייעת היולדת ללדת.ושלא נזכר פעלו מזה:אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ (שם מו,כז),יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף (בראשית נ,כג).בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ (תהלים צ,ב),כלומר שיצאו בכח היצירה.ונכתבו בו”ו עם הדגש:אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל (שופטים יח,כט),כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד (איוב ה,ז),מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד (שופטים יג,ח).וכבד אחר:וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ (יחזקאל יח,י),אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד (ישעיה סו,ט),הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן (שם נט,ד),בצר”י וביו”ד,וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת (בראשית ה,יג).והבנין הזה על הזכר,והקל על הנקבה ברוב.ופעמים על הזכר,כמו וְכוּשׁ יָלַד (בראשית י,ח),וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח (שם י,כד),שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ (משלי כג,כב),והדומים להם.והמקור ממה שלא נזכר שם פעלו ממנו-יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה (בראשית מ,כ),והדגש תמורת הנח.ופירוש’יום הלדת לפרעה’ – שנולד לו בן,או פירושו שנולד הוא עצמו,שהיה עושה משתה בכל שנה באותו יום.ונכתב בו”ו עם הדגש-בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ (יחזקאל טז,ד)הראשון.והשם:מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ (ויקרא יח,ט),או הוא תאר,והוא הנכון.ולפי פשט הפסוק הוא פירוש מה שאמר בת אביך או בת אמך,כלומר בין שנולדה לאביך מאשה אחרת וזו היא מולדת בית ובין שנולדה לאמך מאיש אחר וזו היא מולדת חוץ.וכן תרגם אנקלוס.ויהיה מוֹלֶדֶת שם תואר על משקל מַחְמֶצֶת (שמות יב,ט)בשלמים,ומוּדַעַת(ישעיה יב,ה)בנחים,כמו שכתבנו בחלק הדקדוק.ורבותינו ז”ל דרשו (יבמות כג,א),בין שאומרים לאביך קיים את אמה,וזו היא מולדת בית,בין שאומרים לאביך הוצא את אמה,כגון בת ממזרת או בת נתינה,וזו היא מולדת חוץ.וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם (בראשית מח,ו),פירוש:בנים שתוליד אחריהם.בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ (בראשית יא,כח).מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ (יחזקאל טז,ג).וההתפעל:וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם (במדבר א,יח),הלמ”ד איננה דגושה,והיו”ד פתוחה מעמדת בגעיא,ופירושו:הראו ממי נולדו,כלומר הראו ספרי יַחֲשָׂם מאי זה שבט הם.והנפעל:הַנּוֹלָדִים לְךָ (בראשית מח,ה),אִם יִוָּלֵד גּוֹי (ישעיה סו,ח).ובא דגש תמורת הנחבמלת אֵל נוּלְּדוּ לְהָרָפָא (דהי”א כ,ח).וכן וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם(שם ג,ה),ונכתבו שניהם בו”ו עם הדגש.ושם לזכר הנולד -יֶלֶד.הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ (בראשית לז,ל),בשש נקודות.לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד (ש”ב ו,כג),נקמצה היו”ד מפני ההפסק.וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ (שמות כא,כב),יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה (איוב לט,ג).ובא בחירק היו”ד:הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע (ישעיה נז,ד).ולנקבה-קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת (בראשית לד,ד),בפתח היו”ד.ובו”ו תמורת היו”ד:אֵין לָהּ וָלָד (שם יא,ל),בפלס חָכָם.ומשקל אחר:יְלִיד בָּיִת (שם יז,יב),וִילִיד בֵּיתוֹ (ויקרא כב,יא).ומשקל אחר:אֶת הַיָּלוּד הַחַי (מ”א ג,כו),וכבר זכרנוהו פָּעוּל.ושֵם לימי הנערות:כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל (קהלת יא,י),שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ (שם יא,ט).ולפי שהזמן מוליד הקורות,נקראו קורות הזמן ילד;כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם (משלי כז,א).ומשקל אחר:אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב (בראשית לז,ב),הקורות אשר קרוהו בדבר יוסף וסבת ירידתו למצרים.אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ (בראשית ו,ט).כולל כל לידתו וקורותיו,לפי שזכר (שם ו,י)וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים,ואחר כן ספר קורותיו.וכן בכל מקום שתמצא לשון תולדות,מקומו יורה עליו אם ללידה עצמה אם למקרים.ולפי שהלב מוליד המחשבות והעצות,נקראו מחשבות הלב ועצותיו ילדים:וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ (ישעיה ב,ו).ויש מפרשים’ובילדי נכרים’כלומר שיספיקו בחכמות החיצונות שיתעסקו בהם ולא יתעסקו בחקי האלקים ובתורותיו.ויש מפרשיםעוד בצלמים שמחדשים בכל יום.והתואר לנולד:לַנַּעַר הַיּוּלָּד (שופטים יג,ח).ומשקל אחר:כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד (שמות א,כב),וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ בִּירוּשָׁלִָם(ש”ב ה,יד),הַיִּלּוֹדִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה (ירמיה טז,ג).

    Machaberet Menachem, on the other hand, lists all of these words under the entry for לד because Menachem maintains that there are even one- or two-letter roots in the Hebrew Language. Here are two different versions of what Menachem writes on the topic:

    מחברת מנחם:

    מהדורה B:ל ד לדת חק ;עת ללדת ;כי הילדות והשחרות ;ומולדותיך ביום הולדת אותך ; ויולד בנים ובנות. כמשמעם.

    סיכום ומקורות ממהדורה F:

    לדבטרם לדת1,עת ללדת2,כי3הילדת, ומולדתך ביום הולדת4,יום הלדת5,ויולד בנים6[ינש:יצירת ולד].

    I also suggest taking a look at Dr. Isaac Mozeson’s lexicon of Hebrew on the entry LAD for more insight into this root.

    Besides all of this, there are another three roots in Scripture which contain the letters לד:a) חלדb)סלד andc)פלד, plus one more word in Aramaic/Rabbinic parlance: d)שלד. At first glance, only the last one #d seems to bear even a tenuous connection to the concept of birth and childhood. Let’s take a look at these roots one by one:

    a)חלד –lifetime. Here is Menachem’s entry on this root:

    מחברת מנחם:

    מהדורה B:ח ל ד-וחלדי כאין נגדך ;ומצהרים יקום חלד.זמן האדם וימי חיי הבלו.

    סיכום ומקורות ממהדורה F:

    חלדוחלדי כאין7,יקום חלד8זמן חיי האדם.

    Rashi also seems to explain that חלדis related to a lifetimeor expiration:

    תהיז:יד-מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם;רשיממתים מחלד מאותם שמתים בזקנה משהעלו חלודה.

    b)סלד – call out for salvation. Here is Menachem’s entry on this root:

    מחברת מנחם:

    מהדורהB:ס ל ד ואסלדה בחילה.כמו אשועה בחילה,ויתכן להיות מלשון משנה:ביצה הסלודה באור.

    סיכום ומקורות ממהדורה F:

    סלדואסלדה בחילה9כמו ואשוע10.

    Rashi explains that סלדrefers to a request for clemency/forgiveness, and notes that the only appearance of this root besides in the above-cited verse is in rabbinic writings were it means fearful:

    איוב ו:י– וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹל;רשי– ואסלדה בחילה ולא יחמול -ואבקש ממנו סליחה שלא יחמול מלבצעני ואני איני מוצא לו דמיון במקרא זולתי שבלשון משנה הוא לשון ירא ודואג שהיד סולדת בהן מלכוות ברותחין כלומר אתחולל בדאגובחילה בקשה זו.

    c)פלד – torch of fire. Here is Menachem’s entry on this root:

    מחברת מנחם:

    מהדורהB:פ ל ד באש פלדות הרכב ביום הכינו.

    סיכום ומקורות ממהדורה F:

    פלדבאש פלדת הרכב11מגזרת לפיד אש.

    Rashi seems to explain that פלדis related to a way of polishing iron:

    נחום ב:ד-בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ;רשיבאש פלדות הרכב ביום הכינו ביום שהוא מוכן לצאת בצבא מצחצח רכב ברזל שלוולא ידעתי מהו פלדות ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפהויש פותרין פלדות לשון לפיד אש בדרך ההפך.

    d)שלד – form. The Targum (to Job 2:23) renders the Hebrew word בִּלְחוּמוֹinto Aramaic as בשלדיה:

    איוב כ:כג-יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְשַׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ בִּלְחוּמוֹ;תרגום-ויחת עלוי מטרין בשלדיה.רשי-בלחומו-בזעף מלחמתו פחים אש וגפרית;אבע-בלחומו – בבשרו…;רלבג-בלחומו – בבשרו.

    Indeed, Rabbi Naftali Tzvi Yehuda Berlin writes in his commentary HaEmek Davar(to Num. 28:2) that one meaning of the root לחםis the strong bonding of disparate elements. For this reason, לחםrefers to both breadand to solderingbecause in both cases, the heat causes different elements to melded together. Given that meaning of לחם in Hebrew, it makes sense that its Aramaic counterpart שלדwould also refer to a similar idea—as the form is the result of the strong bond that holds everything in place.

    1צפניה ב:ב;מצ”ד- בטרם לדת חוק -עד לא יולד חוק הגזירה.

    2קהלת ג:ב;רש”י- עת ללדת -לתשעה חדשים.

    3קה’ ‘א:י.

    4יח’טז:ד;מצ”ד- אמר ביום הולדת אותך הנה אז לא נכרת שרך כדרך הנהוג לכרות המעי היוצא מן הטבור ולא רחצו אותך במים להחליק את הבשר.

    5בראשית מ:כ;רש”י- יום הלדת את פרעה -יום לידתו.

    6בראשית ה:ד;ת”א- ואוליד בנין ובנן.

    7תהלים לט:ו;מצ”ד- וחלדי- זמני בעולם הוא כאין נגד שנותיך אשר לא יתמו.

    8איוב יא:יז;רש”י- ומצהרים יקום חלד -יותר מאור צהרים יקום לך חלד מזל וזמן כמו וחלדי כאין נגדך (תהלים לט).

    9איוב ו:י;מצ”צ- ואסלדה- ענין חמום וכויה ובדרז”ל יד סולדת בהן (שבת מ:).

    10מנחם(ת”ד):כמו ביצה הסולדת.

    11נחום ב:ד;מצ”צ- פלדות- מל’לפיד אש בדרך ההפוך והוא העץ שהשלהבת נאחז בו.

Viewing 1 post (of 1 total)

You must be logged in to reply to this topic.