What is the meaning of God’s name Shaddai?

Home Forums General Questions What is the meaning of God’s name Shaddai?

Tagged: , ,

Viewing 1 post (of 1 total)
  • Author
    Posts
  • #2490

    QUESTION: I was wondering how people understand ‘אל-שדי’? The BDB gives the traditional rabbinic etymology or she-dai, or self-sufficience and thus almighty. I am skeptical. Seems anachronistic. This is much earlier than rationalist theologies. And it seems to me that the term would originate in a henotheistic context in which such an idea would be unlikely. But perhaps I am wrong?
    Ori Weisberg

    ANSWER: Great question, Ori. The source for what you’ve quoted is Gen. Rabba 46:2, but it’s not exactly (actually, nothing like) the way you’ve summarized it:

    “הוא היה ‘שדי’, שאמר לעולמו די; שאלמלא אמר לשמים וארץ די, עד עכשיו היו מותחין והולכין” (ב”ר מו:ב).

    In other words, the earth and everything in it (including the oceans) would have expanded without end, so שדי indicates “the One who applied brakes.” I understand this to mean the flip-side of creativity – the ability to rein in expansion when necessary.

    See also Ibn Era and Ramban to Gen. 17:1, who cite opinions that the root is שדד, which they interpret as the ultimate power to defeat: Omnipotence.

    Still others believe the word to be derived from שד, the life-giving breast:

    [והמקובלים הביאו ש’שדי’ נגזרת מלשון ‘שדים’]: קהלת יעקב (ערך אל – ת”ד): אל שדי… על כן נקרא שדי לשון שדים הרב ז”ל (עץ חיים שער הכללים פרק ג’); [וכן מביא הרקאנאטי דעה זו]: רקאנאטי (לך לך): פירוש מלת שדי מלשון שדים, כי משם יבא השפע והיניקה לכל הנמצאים כענין השדים המניקים את התינוק ; פרדס רמונים (כד:ה – ת”ד): אל שדי… והטעם כי הוא מספיק חלב מהשדיים לכל; קדושת לוי (פ’ ויקהל): אל שדי… שדי הוא השפעה מלשון שדים.

    בראשית ב א ד”ה ויכלו השמים – “הוא היה ‘שדי’, שאמר לעולמו די; שאלמלא אמר לשמים וארץ די, עד עכשיו היו מותחין והולכין” (ב”ר מו:ב).
    בראשית יז א ד”ה ויאמר אליו אני אל שדי – ‘שדי’: יש מפרשים שהוא משרש ‘שדד’ (ע’ פירוש ראב”ע ורמב”ן כאן); ויש הרואים בו ‘די’ בתוספת כינוי הזיקה ‘ש’ . דעת חז”ל נוטה לפירוש השני, וגם צורת השם מורה כן… ‘די’ משרש ‘דיה’ = דגה (להתרבות) בהוראה מוגברת; “אני שאמרתי די!” (ב”ר מו:ב).
    שרש דבר: אני אל שדי – מנחם חברו בערך ‘שד’. ר”י ורד”ק חברו בערך ‘שדד’. מקטב ישוד – רד”ק חברו בערך ‘שדד’.
    דומה דודי לצבי: ‘שדי’: יש מפרשים שהוא משרש ‘שדד’ – [כך הביאו מפרשי המקרא]: אב”ע בר’ יז:א – אל שדי – … רבים פירשוהו מגזרת שודד. שהוא מנצח והתגבר; רבינו בחיי (שם): אל שדי, כלומר תקיף, משדד ומנצח מזלו ויוליד; דב’ לא:יד – ויאמר ה’ אל משה; רבינו בחיי (שם): נקרא שדי על שם שמשדד המערכה ומנצח אותה, והכל לפי השכר והעונש; מנחת קנאות (פרק יד): שדי, מפני שמשנה הטבעים והמערכות ישדד ברצונו; במ’ כד:ד – מחזה שדי יחזה; כו”ק (שם): שדי… י”מ אותו מגזרת שודד, שהוא מנצח מערכות שמים ביכלתו הגדולה.
    באר אחרת: ‘שדי’: יש מפרשים שהוא משרש ‘שדד’ – [הקדושת לוי חולק על דעה זו]: קדושת לוי (פ’ ויקהל): אל שדי… מה שפירשו שמשדד המזלות ומבטלם לאנחה, דעתי בזה, כי אף שהאמת הוא שהוא ית’ מבטל המערכת העליונה, אין ראוי שיקרא שודד או משדד ח”ו; [והמקובלים הביאו ש’שדי’ נגזרת מלשון ‘שדים’]: קהלת יעקב (ערך אל – ת”ד): אל שדי… על כן נקרא שדי לשון שדים הרב ז”ל (עץ חיים שער הכללים פרק ג’); [וכן מביא הרקאנאטי דעה זו]: רקאנאטי (לך לך): פירוש מלת שדי מלשון שדים, כי משם יבא השפע והיניקה לכל הנמצאים כענין השדים המניקים את התינוק ; פרדס רמונים (כד:ה – ת”ד): אל שדי… והטעם כי הוא מספיק חלב מהשדיים לכל; קדושת לוי (פ’ ויקהל): אל שדי… שדי הוא השפעה מלשון שדים.
    משמעות דורשין: ‘שדד’ – [לפי האהלי יהודה, שלש מלים נגזרות משרש ‘שדד’, המציין שדידה/שלילה: 1. ‘שָד’ האם, המציין דד, 2. ‘שֵד’, המציין רוח רעה, 3. ‘שִדה’, המציין ארון]: אהלי יהודה (ערך ‘שדד’): יונקי שדים (יואל ב:טז) – להיות התינוק היונק שודד ושולל ממנו די אכלו, נקרא כן השד, לשון שדידה ע”ד: ושדדו את גאון (יחז’ לב:יב)… יזבחו לשֵדים (דב’ לב:יז) – מהותם ידוע, היותם שודדים כל אשר יושלטו עליו, בעברה וזעם כמשלחת מלאכי רעים . ותענגות בני האדם שִׁדה ושִׁדות (קהלת ב:ח) – נקרא כן ארגז או תיבה ע”ש שכל הנתון בה לא ישודד.
    זכור אזכרנו: ‘שדד’ – [דרשו ‘אשד’ מלשון ‘שָד’]: ע”ע ‘אשד’ ב”חכמים ונבונים” ; ‘שדי’… ויש הרואים בו ‘די’ בתוספת כינוי הזיקה ‘ש’ – [רשימת מלים בעלות ‘ש’ נוספת]: ע”ע ‘דיה’ ב”ועליהם תוסיף”. ###השוה ערך ‘שוד’.

    דברים ו ח ד”ה וכתבתם על מזוזת ביתך – המזוזה שבבתינו מברכת את באי הבית בשם ‘שדי’ – שֶדַי לעולם שהוא אלהיו, האומר לעולמו די ונותן לו מִדה ותכלית.
    שרש דבר: ‘די’ משרש ‘דיה’ – מנחם חברו בערך ‘די’ . ר”י ורד”ק חברו בערך ‘די’. לדעת י”ש (א:עב.) [ע’ להלן ב”האותיות שאלוני”]), שרשו אות ה’ד’ בלבד. אני אל שדי – ר”י ורד”ק חברו בערך ‘שדד’.
    דומה דודי לצבי: ‘שדי’… ויש הרואים בו ‘די’ בתוספת כינוי הזיקה ‘ש’ – [כך מביא הראב”ע בשם הרס”ג לפי הפשט]: שמ’ ו:ג – וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי; אב”ע (שם): מלת שדי קשה בפירוש, והגאון אמר כי ה’ש’ נוסף כ’ש’: שאתה מדבר עמי (שופ’ ו:יז). והטעם, שאמר לעולם די.
    ועליהם תוסיף: ‘שדי’… ויש הרואים בו ‘די’ בתוספת כינוי הזיקה ‘ש’ – [וכן מצינו עוד לשונות חז”ל, כגון ‘שחרור’ (בנוי מל’ חרות בהוספת “‘ש’ התולדה” בלשון י”ש (א:כח.), ומעין ‘שעבוד’ (מלשון ‘עבד’ ). וע’ פרשר”ה לוי’ יד:לז (מובא בערך ‘קער’) שמוסיף רשר”ה]: נ”ל דשרשו של ‘שקערורת’ הוא ‘קער’, כדרך ש’שלהבת’ נגזרת מ’להב’. ו’קער’ – שממנו נגזרת ‘קערה’ – מורה על שקע ; [וע”ע ‘שרץ’ ב”ועליהם תוסיף”; וע”ע ‘זור’ ב”עמקו מחשבותיך”; וע’ פרשר”ה לבר’ כה:ו שמציע שיש גם ‘ש’ המתווספת לסוף שרש, ולא רק לתחילתו].
    האותיות שאלוני: ‘די’ משרש ‘דיה’ – [לדעת י”ש מלת ‘די’ נגזרת ממלת ‘מד’ (מדה) – ולשניהם שרש משותף: אות ה’ד’ בלבד, המציינת הבדלה והפרשה ]: י”ש (א:עב: – ת”ד): משרש ‘ד’ בתוספת ‘מ’: שם ‘מד’, להוראת המדה שמודדין בה… ומשם ‘מד’ – בא שם ‘די’, להוראת הספוק והשגת דבר כדי מדתו, כמו: דֵי שה (וי’ ה:ז), דֵי מחסרו (דב’ טו:ח), דֵי השיב לו (וי’ כח:כה), והמלאכה היתה דַיָם (שמ’ לו:ז), אכול דיך (משלי כה:טז), ודומיהם. כּדֵי רשעתו במספר (דב’ כה:ב) – ‘כ’ של ‘כדי’ הוא ‘כ’ השווי – היינו: כמדת רשעתו; [וע”ע ‘דוד’, ‘דון’, ‘ידה’, ‘מאד’, ‘נאד’, ‘נדד’ ב”האותיות שאלוני”].
    זכור אזכרנו: ‘שדי’: יש מפרשים שהוא משרש ‘שדד’ – ע”ע ‘שדד’ ב”דומה דודי לצבי”; [הקדושת לוי דחה הצעת קירבה זו]: ע”ע ‘שדד’ ב”באר אחרת”; [גזרת שם ‘שדי’ לפי המקובלים]: ע”ע ‘שׁדה’ ב”חלב ודבש צבי”.

Viewing 1 post (of 1 total)
  • You must be logged in to reply to this topic.