image_print

קדושים

מאמר פגוע נפלאות שפת הקודש לפרשת קדושים

ויקרא יט:הז-וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים…בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת…וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא;תרגום אונקלוס-ואם אתאכלא יתאכיל ביומא תליתאה מרחק הוא.

[פַּעֲמַיִם מופיעה המלה "פגול"בחומש,ותרגמה אונקלוס בשני המקומות במלה "מרחק".בעל ספר "תורה שלֵמה"העיר שאונקלוס תרגם גם שש מלים נוספות בנגזרי שרש 'רחק',כמו כאן]:תורה שלמה (כרך כז,דף רג [קטע טז] –ת"ד)– אונקלוס נקט במלה "מרחק"לתרגם שבעה שרשים שונים:ויקרא יט:ז-פִּגּוּל:מרחק.שם פסוק כג-עֲרֵלִים:מרחק.שם כ:כא-נִדָּה:מרחקא.שם כ:כג-וָאָקֻץ:ורחיק.שם כו:מג-גָּעֲלָה:רחיקת.דברים ז:כו-תוֹעֵבָה:דמרחק.שםטז:כב-שָׂנֵא:דרחיק. [ונראה לסכם שמשותף לכל הענינים הללו דבר פגום ו/או המרוחק1בגין פגם כלשהו2].

[והציע בעל התורה שלמה קשר בין שרש 'פגל'לשרש'פג',על פי שיטת ריב"ג ורד"ק3שהגדירו 'פגל'כהשתנות,היינו שהשתנה והתרחק בשר הקרבן ממצבו הרגיל]:תורה שלמה (שם[קטע יז] –ת"ד)– נראה לי שיש למצוא השרש של המלה "פגול"שהמדקדקים השתדלו בזה ולא מצאו.אמנם,לפי דרך ר"י ג'נאח ורד"ק,י"ל שהשרש הוא 'פג',וכמו:וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר (יר'מח:יא)שתרגומו:וריחיה לא פג4.וזה מה שאמרו5שע"י מחשבה פסולה בשעת שחיטה,פקעההקדושה מהקרבן6].

[וכן נראה להציע צד משותף לכל המלים בעלות אותיות 'פג'בלשון הקודש ובלשון חז"ל/ארמית,והן: 1. פג. 2. פגל. 3. פגר. 4. פגע5.פגש5.פגם. 6. פגן. 7. ספג.ונבדוק את המלים אחת אחת]:

1.פג- [מנחם חבר את המלים הבאות במחלקה א'של ערך 'פג']:וַיָּפָג לִבּוֹ7,נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי8,אַל תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ9,מֵאֵין הֲפֻגוֹת10,וְלֹא תָפוּג11,תָּפוּג תּוֹרָה12.[נקטו המפרשים בביאורים שונים לכאורה ל'פג',כגון:רפיון/חלישות,שביתה/ביטול/הפסק.ברם,נראה שמשותף לכל אלו עניני מניעה ועיכוב,שכן כולם מתארים מצב המונע ומעכב התקדמות13.ובמחלקה ב'חבר מנחם את המקרא הבא]:הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ14;[ראב"ע פירש שהפגים הם תאנים שטרם נתבשלו.לפי זה,נראה שמשותף לשתי המחלקות של מנחם עניני שהייה,עכוב ועצירה15].

2.פגל- [הוראת היסוד מוסברת למעלה:דבר פגום ו/או המרוחק בגין פגם כלשהו].

3.פגר- [יב"ע תרגם את המלה "פגר"כלשון"פגול"]:ש"א יז:מוונתתיפגרמחנה פלשתים;ת"יואתןפגולמשרית פלשתאי16.

[סיכמנו לעיל את הוראת 'פגל'כעניןדבר פגום או חסר ו/או המרוחק בגין חסרון כלשהו.ותיאור זה משתלב גם עםהוראות שרש'פגר',היינושביתה,מניעה וליאות17כגון]:ש"א ל:י-אֲשֶׁר פִּגְּרוּ מֵעֲבֹר אֶת נַחַל הַבְּשׂוֹר18. [וכן'פגר'מורה גם על הרס,לפי התרגומים]:שמ'יט:כא-פֶּן יֶהֶרְסוּ;ת"א-דלמא יפגרון.שמ'יט:כד-אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת;ת"א-לא יפגרון למסק.שמ'כג:כד-הָרֵס תְּהָרְסֵם;ת"א-פגרא תפגרנון.שופ'ו:ה-וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל;ת"י-וּתְפַגֵר יַת אֱגוֹרָא דְבַעֲלָא.מיכה ה:י-וְהָרַסְתִּי כָּל מִבְצָרֶיךָ;ת"י-וַאֲפַגֵיר כָּל כְּרַכֵּיהוֹן תַּקִיפַיָא.[וכן על גוויה מתה]:שופ'יד:ח-וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה;ת"י-וְסָר לְמֶחֱזֵי יַת פִּגְרָא דְאַרְיָא.שופ'– וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה;ת"י-וְהָא קִינָא דְדַבַּרְיָתָא בְּפִגְרָא דְאַרְיָא.[והוראותהרס /מיתהמביאות אותנו לשרש 'פגע'].

4.פגע- [מצינו שרש 'פגע'במקומות רבים,המורים על מָוֶת]:וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת19,פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב20,פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ21,וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ22,וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ23,אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב24.[המובן השני של 'פגע'הואפגישה מקרית,כגון]:וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן25,בְמַפְגִּיעַ26,וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים27.[משמעות זו מציינת שהייה,עיכוב והשבתה זמנית,שהרי תכליתה של "פגישה"מתוכננת היא להקדיש זמן מה להיוועד עם עמיתו,הגם שמשימותיו האחרות מתעכבות בשל כך.ומכאן גם משמעות בקשהותפלהשל 'פגע'28,כי תפילות ובקשות דורשות הקדשת זמן,בו המבקש "מֻשְׁבָּת"מעיסוקיו הרגילים.ונראה לסכם את המשותף להוראות השונות של 'פגע'עניןעיכוב והשבתה:שהייה והשבתה של תפלה ובקשההינה זמנית,ושל מָוֶת היא לצמיתות29].

5.פגש-[פגישהכרוכה בשהייה ועיכוב,כאמור למעלה אצל 'פגע'].

6.פגם-[לשון חז"ל.פירושו אצל אוכל:דבר שפג ונחלש טעמו30.ומשמע מלשון רש"י במספר מקומות שהמלה נגזרת מן 'פג']:רש"י פסח'ל.– …דקיימא לן נותן טעם לפגם מותר,וזה משעברו עליו ימי הפסח הופג טעמו בדופני הכלי.רש"י פסח'מד:– …דהאי נמי לפגם הוא,דאותה בליעה מששהתה בדופנו של כלי לילה אחת הופג טעמו ונתקלקל.רש"י ע"ז לח:– וכל גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם שהרי נתבשל האיסור אתמול וכבר הופג טעמו ונפסל בלינה חוץ מקדירה.[ומורה על נזק כלשהו אצל חפצים,כדוגמת]:סוכה מח:– ואותו היום נפגמה קרן המזבח.[וכן מצינו מלת 'פגם'כתרגומה של פי החרב,כגון]:שופטים א:ח-וַיַּכּוּהָ לְפִי חָרֶב;ת"י-וּמְחוֹהָא לִפְגַם דְחָרֶב.[שמא יש לפרש שנקרא פי החרב כן ע"ש שהוא הגורם להחלשה והרס31,או משום שהחידודים מהווים "פגמים"בלהבת החרב בעצמה32].

7.פגן-[המלה הארמית "פגן"היא תרגומה של "צעקה"]:דברים כב:כז-צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה;תמ"י-פָּגְנַת עוּלֵּימְתָּא דְמִיקַדְשָׁא33.[ומכאן לשון חז"ל"הפגנה",שפירושהצעקת המסכן לרחמים(למען המסת והחלשת לבו של בעל הכח או האכזר]):ר"ה יט.– בואו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה;רש"י-הפגינו-צעקו בשוקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירחמו עליכם.

8.ספג-[מלה ארמית.הנענש במלקות ע"י ב"ד נקרא "סופג את הארבעים",כגון]:נזיר טז:– מי שהיה טמא ונזר…אם גילח ושתה יין ונטמא למתים -הרי זה סופג את הארבעים.[וי"ל שגם מלה זו קשורה לשרש 'פג',שהרי הנלקה בגופו נחלש ונחסרכחו ע"י אותן המכות34.בנוסף,המלה מופיעה רק בהקשר הזה (חוץ מקליטת הספוג בעצמו),ולא בקשר לשום שימוש חיובי35.

לסיכום,כל המלים בעלות אותיות 'פג'בלשון הקודש ובלשון חז"ל קשורות לחסרון והחלשה,באיכות,בזמן ו/או בכח.יהי רצון שריבון העולמים יפגע בשונאינו שיספגו מכות ועוד מכות,עד שיפוג כל כוחם,ויישאר מהם אך פגרים -ונחנו נפגע במקום בנשיאת שירה והלל].

1[ומצינו"תפיגין"כתרגומה של "הסרה" (מושג קרוב להרחקה)]:ש"א א:יד-הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ;ת"י-תְפִיגִין יַת חַמְרִיךְ.

2[ונראה שהגדרה זו מתאימה גם לפירושים השונים של המלה "פיגול",כגון: 1. פסול(תרגום ירושלמיויקרא ז:יח). 2. תיעוב/מיאוס(רש"י לויקרא יט:ז,לישעיהו סה:ד,ולקדושין כא:). 3. שינוי בריח ו/או במראה (ריב"ג ורד"ק,ערך'פגל'הובא בהערה הבאה -לכאורה היינו שינוי שלילי). 4. מובדל/מחולק(הכוה"ק ורשר"ה ויקרא ז:יח)].

3[שהגדירו"פיגול"כהשתנותריחאומראה.כךלשוןרד"ק(ערך'פגל')]:הואהבשרשנשתנהריחוומראהו.

4[ראהריב"ג,רד"ק(ערכ' 'פוג', 'פג'),שפ' 'פג'כרפיון וחלישות(כלומר,השתנות לריעותא -התרחקות ממצב תקין).וראה רש"י(בר'מה:כ)שפירש"ויפג"במלה"נחלף"על פי תרגום זה של "וריחו לא נמר"].

5[כגון זבחים ב:ג,ה].

6[ויש להעיר כי שרש 'פגל'='פלג' (שסע,בקע)בחילוף מיקום אותיות.ת"י תרגם "ימיר" (שפי'שינוי)במלה"מפלגין"]:מיכה ב:ד-חֵלֶק עַמִּי יָמִיר;ת"י-תְּאֵיבִין חוּלְקַתְהוֹן מְפַלְגִין;רש"י-חלק עמי ימיר -נחלת חלק עמי נחלף לעכו"ם.["המיר"כאן הוא שינוי לריעותא -התרחקות/התפקעות ממצב תקין-וכן יש להציע בפתרון "פיגול"ע"פ קירבת 'פגל'='פלג'.גם"פיגול"מצביע על פקיעת עצם ממצבו המקורי /רגיל למצב גרוע יותר.ור'הכוה"ק(וי'ז:יח)שג"כ העיר על קירבת 'פגל'='פלג',וגם קישר את כל עניני 'פגל'למשמעותריחוק(כולל"שינוי ריח או מראה" -התרחקות עיונית-ממצבו המקורי של עצם).ויש להעיר שתרגם התרגום ירושלמי (וכן המיוחס ליב"ע)את המלה "ויפג"במלה"פלג"]:בר'מה:כו-וַיָּפָג לִבּוֹ;ת'ירושלמי-וְאֲפְלַג לִבֵּיהּ[ולפי האמור,חלישות ורפיון,"הפגה"מתפרשת כמו התרחקות והפקעת גוף ממעמדו הרגיל].

7[ל'עמידה,דימום]:בר'מה:כו;אב"ע-ויפג לבו -מגזרת:פוגת לך (איכה ב:יח).והטעםשעמדלבו ודמם.

8[ל'רפיון,חלישות]:תה’לח:ט;מצ"צ-נפוגותי-עניןרפיוןוחלישות,כמו:ויפג לבו (בר'מה:כו).

9[ל'שביתה,ביטול]:איכה ב:יח;רמב"ן בר'מה:כו-ל'פוגהשביתהוביטול,כמו:פוגת לך (איכה ב:יח).

10[ל'שביתה,ביטול]:איכה ג:מט;רמב"ן בר'מה:כו-מאין הפוגות (איכה ג:מט)…לשון פוגה שביתה וביטול.

11[ל'רפיון,חלישות]:תה'עז:ג;מצ"צ-תפוג-ענין רפיון וחלישות,כמו:תפוג תורה (חב'א).

12[ל'שביתה,ביטול]:חב'א:ד;רמב"ן בר'מה:כו-תפוג תורה (חבקוק א:ד) – תבטל ותפסק.

13[נעיר שרש"י פירשה מל'חילוף והעברה בכל מקום במקרא,כמו]:בר'מה:כו-וַיָּפָג לִבּוֹ;רש"י-ויפג לבו -נחלף לבו והלך מלהאמין.איכה ג:מט-מֵאֵין הֲפֻגוֹת;רש"י-מאין הפוגות -מאין חליפין והעברה.תה'לח:ט-נְפוּגוֹתִי;רש"י-נפוגותי-נחלפתי.[אולם,לשון'חלף'קרובה לנ"ל,ומשתתפת אף היא בהוראת ביטול,כדמשמע מפרש"י בפרקי אבות]:אבות א:יג-וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא,חֳלָף;רש"י-המשמש בכתרה של תורה כמו ששנינו בנדרים בר'טרפון כאילו חלף ובטל מן העולם.

14שה"ש ב:יג.

15[ו"פגר"פירושועיכוב,כמפורש להלן].

16[ויש לציין כי בלשון חז"ל הירק "צנון"ג"כ נקרא "פוגלא",וע'רש"י ברכ' (לו.),ועירוב' (כח:)שנקרא כן כשהוא במצב רך.ואולי בחרו בלשון "פוגלא"בשל קירבת ענין רכותלהוראת רפיוןשל 'פג'.וע'גם הכוה"ק וי'ז:יח,שהביא מגוון פירושים לשרש 'פגל'.וראהרש"יבר'טו:יא,שהביא תרגום זה כראיה לקירבת 'פגר'ל'פגל'(לפי לשון אחת ע"ש)].

17[מעין פירוש הערוך שפתר 'פגר'מלשוןעייפות,ביטול.וכן משמע ממלבי"ם,המובא בהערה לקמיה].

18רש"י-אשר פגרו -אשר נמנעו;רד"ק-אשר פגרו -שָבתוּ;מלבי"ם-אשר פגרו ונלאו.

19מ”א ב:כה;מצ”צ-ויפגע-ענין מכת מות כמו גש פגע בו (ש"ב א).

20שמות ה:ג;רש"י-פגיעה זו לשון מקרה מות היא.

21ישעיהו סד:ד;מצ”צ-פגעת-ענין פגישה לרעה בהכאת נפש כמו וה'הפגיע בו (ישעיהו נג).

22ש"א כב:יח.

23מ”א ב:לא.

24מ”א ב:לב.

25[לשוןאירוע מקרי]:ת"י יהושע טז:ז-וּמְעָרַע בִּירִיחוֹ וְנָפַק לְיַרְדְנָא.

26איוב לו:לב;רלב"ג-במפגיע-בממשש ופוגש.

27[לשוןאירוע/מקרהלפי ת"י]:ש"א י:ה-וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים;ת"י-וּתְעָרַע סִיעַת סַפְרַיָא נַחֲתִין.

28[כמובא ברש"י]:בר'כח:יא-וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם;רש"י– …ורז"ל פ'לשון תפלה,כמו:ואל תפגע בי (יר'ז:טז),שתקן תפלת ערבית.ישע'נג:יב-וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ;מצ"צ-יפגיע-ענין תחנה ובקשה,כמו:ואל תפגע בי (יר'ז:טז).[וכן בתרגום,כדוגמת]:יר'טו:יא-אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ;ת"י-אִם לָא יֵיתוּן וְיִבְעוֹן מִנָךְ.

29[סיכומו של בני,אמ"ש,עמו"ש].

30[מסיבה כלשהי,כגון שהייה יותר מדי].

31[חידוד החרב נקרא "פה"]:תה'קמט:ו-וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת;מצ"צ-פיפיות-חדוד החרב נקרא פה,כמו:ולה שני פיות (שופ'ג).[תרגומו של "לפי חרב"בכ"מ הוא "לפתגם דחרב" (כגון בר'לד:כו);רק כאן תרגם יונתן "לפגם דחרב".וי"ל עכ"פ שנמשל לפה,שהוא האבר בעל שיניים, "כלי הזין"הטבעי של אדם ולהבדיל רוב חיות המצויות].

32[כדמצינו אצל חידודי המסור,מתוארים כ"פגימות",כדוגמת]:ש"ב יב:לא-וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל;רש"י-מגרה-סכין פגום פגימות הרבה תכופות זו לזו;מ"א ז:ט-אֲבָנִים יְקָרֹת…מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה;רלב"ג-מגוררות במגרה…והוא חרב פגום מאד.

33[ואולי מכאן נק'במדרש האזרח הפשוט "פגן" (לכאורה מגזרת paganבאנגלית) – מפני חולשתו (בדומה לנערה הנתקפת,שאין לאל ידה אלא לצעוק)]:ויקרא רבה כו:ד-משל לאחד שנטל הגמוניא [נתמנה כשליט מקומי]מן המלך,עד שלא הגיע למתורין [מחוז]שלו היה מהלך כפגן [אזרח פשוט]וכיון שהגיע למתורין שלו היה מהלך בקלאמין[לבוש שרד].

34[ושמא יש להציע גם טעם לשם העצם "ספוג" (ומעניין להעיר על הקירבה למלה spongeבאנגלית),כדוגמת]:שבת קלד:– נותנין על גבי המכה מוך יבש וספוג יבש.[עיקר תפקידו של חפץ זה הוא לקלוט נוזלים,ומשקל המים שמחזיק עולה על משקלו הוא.א"כ יש לדמות את הספוג המלא קצת ליין הממוזג במים עד שנחלש היין ונעשה המים עיקר.נראה א"כ שנקרא גם חפץ זה "ספוג"על שם "החלשתו"ביחס לחומר המוחזק בו].

35[בדרך משל,לא מצינו "סופג את המחמאה"או"סופג את הנשיקה"].

image_print