image_print

 

דברים ז:יב – וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה; ת"א – וִיהֵי חֲלַף דִּי תְקַבְּלוּן יַת דִּינַיָא הָאִילֵין.

 

[רמב"ן כאן מונה מספר הוראות של שרש 'עקב']:

א)  בגלל, בגין.

ב)  עקיפה[1], עקמימיות.

ג)  חלק האחורי של כף הרגל.

[מציע רמב"ן (על פי תרגום אונקלוס) הוראה משותפת לכולם:  גלגול וסבוב]: רמב"ן דב' ז:יב – אונקלוס… עשאו לשון סבוב, נגזר מן: וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר (ישע' מ:ד) – הדרך המעוקל ההולך סביב סביב, וכן: עֲקֻבָּה מִדָּם (הושע ו:ח) – מסובבת ומוקפת. יאמר, והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו, ויפה פירש [אונקלוס]. ודומה לזה: בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה (דב' טו:י) – בסבתו, מלשון: וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבן (בר' כט:ג). וכן על דעתי, כל לשון עקיבה גלגול וסבוב. עָקֹב הַלֵּב (יר' יז:ט), וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם (בר' כז:לו), וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה (מ"ב י:יט), ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב: וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו (בר' כה:כו), יקראנו כן בעבור היותו מעוגל.

[ויש להוסיף שגם שם של בן אדם נגזר משרש 'עקב']: בר' כה:כו – וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. [התורה א"כ מייחסת את השם יעקב ישירות לחלק האחורי של הרגל בו אחז יעקב. אולם, עשיו ייחס את השם לעניני  עיכוב ושהייה (ובהשאלה: רמיה)]: בראשית כז:לו – וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם.

[בע"כ, אין להכחיש כי אכן יש במשמעות שרש 'עקב' גם הוראות אלו שבפי עשיו. וגם יש להסביר את כל ההוראות שציין רמב"ן הנ"ל על פי משמעות  עיכוב ושהיה. רמב"ן בעצמו, כאמור, פירש שהוראת היסוד של 'עקב' היא  סבוב וגלגול. אולם המתבונן בדבר בהכרח יסיק שסיבוב וגלגול –בניגוד למישור– מהווים  עיכוב, שיהוי ומניעה, ובכך לכאורה נראה שאכן צדק עשיו בפירושו את שם אחיו כשם המורה על  עיכוב. כאמור, כל ההוראות השונות של שרש 'עקב' שמנה רמב"ן הנ"ל משתלבות עם הוראות  עיכוב ומניעה , כדלהלן]:

א) ביחס להוראת "בגלל" – הרי תוצאת מעשה מסויים (כגון שכָרו, עונשו או השלכותיו) אינם בהכרח מידי, אלא בד"כ  מנועה בגין בדיקות ונסיבות אחרות.

ב) ביחס להוראות "עקיפה ועקמימיות" –  הן היפך היושר הפיסי או העיוני, ובהכרח  מונעות ומעכבות התקדמות.

ג) ביחס להוראת "עקבי הרגלים" – העקב  בולם ומונע התקדמות.

[יתר על כן, נראה שיש עוד חיזוק לכן בהשוואת מלים אחרות בלשון הקודש בעלות אותיות 'עק', שמשותף לכולן עניני  מצוקה, סגר, סבוב, מניעה, סוף וגבול, כדלהלן]:

  1. 'עקב': א) גבול/קצה הגוף. ב) סיום/סגירה של תהליך. ג) הגבלת קידום("'ויעקבני").
  2. 'עקד': קשירה, סבוב וסגר.
  3. 'עקה' ('מעקה', 'מעיק'): סגר, סבוב, הגבלה.
  4. 'עקל' ('עקלתן', 'מעקל'): סבוב, סגר (משפט סתום).
  5. 'עקר': סגירה והגבלת הלידה. 'עקש': "עקום ומעוקל" (רש"י דב' לב:ה).

 

[וכן אותיות 'עק' בתוספת קידומת כלשהיא]:

  1. 'זעק'/'צעק': קריאת עזרה מתוך תחושת הגבלה ומצוקה.

 

[ובלשון חז"ל]:

  1. 'עקם': עוות.
  2. 'עקץ': זנב הלוחץ ודוקר.
  3. 'עקף': עכוב/ערמומיות.

 

[רש"י הביא בקצרה בתחילת פרשת תולדות (בפירוש ב' שלו) את דרשת חז"ל למלה "ויתרוצצו"]: רש"י בר' כה:כב – ויתרוצצו – על כרחך המקרא הזה אומר דורשני… מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות. [ונביא את דרשתם ז"ל (אליו רמז רש"י) בלשונם]: אליהו זוטא (איש שלום, פ' יט –ת"ד): אמר [לו] יעקב לעשו… שני עולמות יש לפנינו העולם הזה והעולם הבא, העולם הזה יש בו אכילה ושתיה משא ומתן לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות, אבל העוה"ב אינו כן… מיד כפר עשו בתחיית המתים, מה חיים שיש בהם רוח ונשמה מתים, שמתו מנין שיחיו.

[נראה לשלב את הסכסוך המתואר כאן עם האשמת עשיו הנ"ל "ויעקביני זה פעמיים". עשיו טוען שכל מגמת יעקב היתה לזרוק עיכובים[2] בפניו, למנוע אותו מלהתקדם. יעקב עונה לו שהוא אינו מכחיש שאכן מטרתו לעכב אותו, אמנם לא כמו שעשיו חושב. יעקב מתאר לאחִיו את שני העולמות העומדים לפניהם, את עולם הגשמי החולף והזמני, ואת עולם האמת, עולם הנצח. באחיזת עקבו, מרמז הוא לו: תתבונן לפני שאתה מחליט להיכנס ל"מרוץ לצמרת" של עולם הזה שיתפוס לך את כל חייך, ואת כל כוחותיך. הבה, נתעכב שנינו ונקדיש כמה שנים ללימוד דרכי ה' אצל שם ועבר, ובסוף נקנה שנינו את שני העולמות. בכך נלך בדרך זקנינו, אשר הבטיח לו ית' עקב ושכר תמורת צדקותו]: בראשית כו:ד, ה – וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל… עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי. [כפי שפירש ראב"ע את ההבטחה לעיל בבראשית]: בר' כב:יח – עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעתָּ; אב"ע עקבשכר באחרית. [ומסביר הכתב והקבלה את סיבת כינוי השכר בשם "עקב"]: הכתב והקבלהעקב – וטעם הנחת שם עקב על השכר כתבו המפרשים[3] בעבור שהוא בא בסוף המעשה, כמו שהעקב בסוף הגוף. וכמוהו נקרא השכר אחרית, כמו: אם יש אחרית (משלי כג:יח).

[בסיכום, יעקב מציע בפני אחיו את הצד החיובי שבעיכוב – את העקב/שכר שמחכה בסופו של דבר למי שאינו מבזבז את חייו בפזיזות על הבאיי העוה"ז. יהי רצון שיזכינו השי"ת להקדיש את חיינו למען תורתו הנצחית בעקביות, ועקב כך נזכה לב' עולמות. אמן].

 

 

[1]  [שרש 'עקף' (הקרוב ל'עקב') נמצא רק בספרות חז"ל, כמו]: ב"ק קיג. – ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם.

[2]  [שרש 'עכב' (הקרוב ל'עקב') היא לשון חז"ל, כמו]: ברכות יא: – ברכות אין מעכבות זו את זו.

[3]  ע' רש"י תה' יט:יב.

image_print