image_print

תצוה

שמות פרק כח:טו-יז – וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט… וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. [מחברת מנחם (המצוטטת מאות פעמים בפירושי רש"י) חבר את הפסוק הזה בשרש 'טר', ופירש שהמלה "טור" מורה על  סדר. בנוסף למלה זו, מנחם חבר עוד שלוש מחלקות. מחלקה אחת כוללת את הפסוקים העוסקים  בשמירה, כגון]: נחום א:ב – וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו; מצ"צ – ונוטר – ענין שמירת איבה, כמו: לא תקום ולא תטור (ויקרא יט:יח). ירמיהו ג:ה – הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם; מצ"צ – הינטור – ענין שמירה, כמו: נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים (שה"ש א)[1].

[הוסיף מנחם למחלקת "שמירה" שני ענינים נוספים שונים. הראשון הוא  מטרת ירית החץ]: איוב טז:יב – וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה; [אמנם המפרשים פירשו את הקשר בין מטרת החץ  לשמירה]: מצ"צלמטרה – המורים בחצים יכוונו… והוא ענין שמירה, כי "משמרת" תרגומו מטרת[2]. ויקרא כן ע"ש שהמורים שומרים להפיל בו; איכה ג:יב – דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ; אב"ע – כמטרא – א' במקום ה' הנקבה, והוא מגזרת נוטר. [הוראת  שמירה במקרה הזה מתייחסת לריכוז והתמקדות הנצרכת בכדי לירות במטרה].

[ענין שלישי שמנחם הכניס במחלקה זו היא "מטרה" בהוראת  כלא ("חצר המטרה"). ופירש רד"ק שהיא מלשון 'נטר', על שם שהאסירים  נשמרים בכלא]: יר' לב:ב  – וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה; רד"ק – בחצר המטרה – בחצר שהיו נשמרים שם האסורים מטרה שרשו נטר ענין שמירה כמו הינטור לעולם ותרגום ויאסוף אותם למשמר לבית מטרא[3].

[במחלקה אחרת בשרש 'טר' חבר מנחם את המלה 'טירה' (ארמון). ברם, גם כאן דרשוה חז"ל מלשון  נטירה/שמירה[4]]: במ' לא:י – וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ; ספרי מטות פיסקא קנז – ואת כל טירותם, מקום שהיו נוטרין עבודה זרה שלהן; פירוש ר' דוד פארדו – פירשו 'טירותם' מלשון טר/נטר… בתי הכומרים נוטרין חוקיהם[5].

[ובלשון חז"ל מצינו לשון "טירת התנור"]: כלים ה:ג – עטרת כירה טהורה טירת התנור… טהורה; [ואף טירה זו  עשויה להיקף ולשמירת חומו של התנור]: קונטרס הערות וביאורים שבת לו: – דעטרת הכירה הוא בנין שסביב הכירה שלא יצא החום ושל תנור מקרי טירה, והכל אחד ובתוספתא נמי קרי לשל כירה טירה, דקתני: טירת הכירה טהורה והיינו דשניהם עשויין לשמור החום.

[במחלקה האחרונה של מנחם בשרש 'טר', מנחם חבר את פסוקי  טריות, שפירשו אותם המפרשים כענין  לחות/רטיבות]: שופטים טו:טו – וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה; מצ"צ – טריה – לחה, כמו: וּמַכָּה טְרִיָּה (ישעיה א:ו). [ודרשו במדרש ש"טריה" מורה על שלשה ימים]: בראשית רבה (וילנא) צח:יג – וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה (שופטים טו:טו), מהו טריה? בר תלתא יומין. [ויש לומר שהיינו הך, כלומר תוך שלשה ימים נשמרות עוד לחות ורטיבות ורעננות בבשר, וכן במאכלים אחרים].

[כל ד' המחלקות בשרש 'טר' א"כ קשורות בצורה כלשהיא לענין  נטירה/שמירה. אמנם ראינו שינויים במשמעות פעולת השמירה בעצמה, והם: 1.שמירת  טינה[6], 2. ריכוז/התמקדות, 3. אחיזה/סגירה, 4. לחות, 5. אדיקות בדת[7]. ואכן שרש 'טר' סובל את כל המובנים הנ"ל, כמבואר].

[ברם, הזכרנו למעלה שפירש מנחם את המלה "טור" כענין   סדר, וכך תרגמה גם אונקלוס]: שמות כח:יז – אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר; ת"א – ארבעה סדרין דאבן טבא סדרא. [ונ"ל שאף "סדר" ענינו בעצם  שמירה, כדלהלן. אחד מהמקורות למלה "סדר" לדעת רד"ק הוא "שדרות"[8], המורה על  מערכות מסודרות של שומרים וחיילים[9]]: דה"ב כג:יד – וַיּוֹצֵא יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת פְּקוּדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוֹצִיאוּהָ אֶל מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת; מצ"ד – הוציאוה אל מבית השדרות – מבפנים למערכת השומרים לבל תמלט. ["שמירה" ו"סדר" אחים הם; הן ביחס למערכת השמורה ומסודרת בעצמה, והן בקשר לתפקיד השומרים לשמור מפני חדירת זרים מבחוץ, ובריחת העצורים מבית, כגון כאן. וכן כל סדר מצריך שמירה להחזיקו כמות שהוא, כגון נקיון, עריכה וארגון. כך האבנים בחושן היו מסודרות ושמורות בשורות נאות].

[כאמור, השומרים היו ערוכים במערכת שאיפשרה אחיזת האסירים שבפנים, ועצירת פולשים לא רצויים מבחוץ. היינו סגירת המקום לבל יכנסו או יצאו, כי אם הרשאים לכך. תפקיד דומה יש ל"שוטר", משרש 'שטר'. המלה "שוטר" מתורגמת "סרך" (תפיסה/אחיזה) בכל מקום במקרא[10]]: שמות ה:ו – אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו; ת"א – ית שלטוני עמא וית סרכוהי. [שכן מתפקידי השוטר לתפוס ולחבוש את העבריין[11]. רש"י גם קישר את השרש הארמי 'סרך' ל'שרך' בלשון הקודש, לשון  חיזוק, קישור]: ירמיהו ב:כג – דְּעִי מֶה עָשִׂית בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ; רש"י – משרכת – מחזקת בדרכי נעוריה ל' מסריך סריך ויש לחברו עם: שרוך הנעל (בראשית יד) – קושרת דרכי נערותה בלבה[12]. ['סרך' הוא גם חילוף מיקום אותיות של 'סכר'[13] (מעצור לזרימת מים). וכן קרוב ל'סגר'[14] וגם 'סרג'[15]].

[מענין סגירה וקשירה הגענו לשרש 'קטר'. רש"י מביא מהמדרש שהשם "קטורה" (כינוי להגר) מורה על  קשירתה/סגירתה]: בראשית כה:א – וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה; רש"י (ת"ד): קטורה – זו הגר ונקראת קטורה… שקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם (ב"ר)[16].

[מכאן יש להציע קשר גם ל'אטר' – לשון  תפיסה, סגירה, עצירה]: תהלים סט:טז – וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ; רש"י – ואל תאטר – ואל תסגור עלי; מצ"צ – תאטר – ענין סתימה וסגירה, ודוגמתו: אטר יד ימינו (שופ' ג:טו); המדריך המספיק (ערך 'אטר'): ובכתוב: אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ (שופ' ג:טו), וממנו: וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ (תה' סט:טז) – לא תסגר ולא תתפוש אותי, כי יד הימין של האטר היא כאלו תפושה ונעצרת בתנועה[17].

[ומלשון  סגר ושמירה קשור גם שרש 'עטר' המציין  היקף וסיבוב, כגון]: תהלים ח:ו – וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ, שם קג:ד  – הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. [בעל השרש ישע הציע קירבה בין 'עטר' ל'טר'[18]]: שרש ישע (ערך 'עטר'): אולי מלשון 'טר' – ענין סיבוב, נטירה ושמירה[19]… נשמר המעוטר, שצבאו שומר עליו. [ומצינו את המלה גם בהקשר צבאי הפוך, היינו שמקיף ומסובב את האויב, כגון]: ש"א כג:כו – וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם.

    [ובלשון חז"ל מצינו לשון "עטרת התנור"]: כלים ה:ג – עטרת כירה טהורה טירת התנור… טהורה; [והיא עשויה להיקף ולשמירת חומו של התנור]: קונטרס הערות וביאורים שבת לו: – עטרת הכירה הוא בנין שסביב הכירה שלא יצא החום ושל תנור מקרי טירה והכל אחד ובתוספתא נמי קרי לשל כירה טירה דקתני טירת הכירה טהורה והיינו דשניהם עשויין לשמור החום.

 

[עוד מהוראת  סגירה ושמירה, יש להציע קשר גם למלה 'טרק' בארמית, המציינת  סגירה, כדוגמת]: ברכ' כח. – אמר להו רבי עקיבא לרבנן: טרוקו גלי [סגרו את הדלת], דלא ליתו [יכנסו] עבדי דרבן גמליאל; [עוד מענין  סגירה, בתוספת 'ס', מצאנו שרש 'טרקס', המציין  כותל או  שער]: יומא נא: – במקדש שני, כיון דלא הואי אמה טרקסין [כותל]; ברכ' לה: – דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון[20]. [ובתוספת אות ל', נ"ל שגם המלה "טרקלין" מגזרה זו, המתורגמת "אולם" היום. אמנם ההנחה המקורית שלה לפי רמב"ם, היתה "ארמון של מלך" –מקום השמור ביותר במדינה (מעין "טירה" הנ"ל)]: עירוב' ו:ו – חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד; פהמ"ש לרמב"ם – טרקלין, אולם רחב ידים והם ארמנות המלכים; [א"כ גם שרש 'טרק' (ותולדותיו) בארמית נגזר משרש 'טר', והוראת היסוד של כל נגזריו היא  שמירה].

 

[מהוראת  סדר הנ"ל בהקשר שומרים/שוטרים/חיל, יש קשר גם לשופטים, המשליטים סדר חברתי ע"י משפטם. אולם דרושים לשופטים כלים בכדי ליישם את משפטם, ומכאן הגענו לשרש 'חטר', היינו מקל[21]. הרי"ף[22] מונה את החוטר בין כלי השופט לצורך אכיפת המשפט[23] ולשמירת הסדר והצדק]: רי"ף סנהד' ז: – ואלה המשפטים… אלו כלי הדיינין. מאי ניהו? חוטרי, וסנדלי, שיפורי ורצועי; רבינו יהונתן מלוניל – חוטרי, להכות מי שממרה על דברו. [החוטר הוא גם שבט המלוכה של מלך המשיח לפי פרש"י]: ישעיהו יא:א – וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; רש"י – חוטר – שבט מלוכה. [ובין התפקידים החלים על המשיח הוא שפיטת העם באותו שבט/חוטר]: שם יא:ד – וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו[24].

[את שרש 'מטר' בהוראת  גשם יש לפרש מטעם  שמירה משני הבטים: 1. כפירושו של מנחם ל"טרי"[25], כי המטר שומר על לחות וטריות הצמחים[26], וכן על בריאות כל חי בכלל[27]. 2. תרגומנא הציע קשר בין 'מטר' ל'נטר' – מפאת הוראת  המתנה, ייחול וצפייה[28]  ושמירה[29] (הוראה שלא הוזכרה עד כה) – שהרי אין פעולה טבעית למהר את ביאת הגשמים, רק מייחלים ומחכים להם, כמשלו של איוב]: איוב פרק כט:כג – וְיִחֲלוּ כַמָּטָר לִי וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקוֹשׁ; מלבי"ם – ויחלו כמטר לי, כמו שהצמחים שואפים למטר שהוא חייהם[30].

[הגענו בסוף לשרש המורה לכאורה על  היפך הסגירה: הוראת 'פטר' היא  פתיחה, כגון]: שמות יג:ב – פֶּטֶר כָּל רֶחֶם; [ברם, מסביר אברבנאל שהרחם היה  נטור וסגור עד שנפתח ע"י הולדת הולד הראשון]: אברבנאל שם יג:א – פטר כל רחם שמפני שהאשה קודם שתלד כאלו רחמה סגור, וקרא הלידה הראשונה ממנה פתיחת רחם ופטר הוא מלשון: פוטר מים ראשית מדון (משלי יז:יד). [ויש להסביר אותה כמלה כפולה, היינו "פֶּה-טר" – פתיחת ה"פֶּה", השער של המקום הנטור ואטום].

[סגרנו את הֶסְבֵּרֵי נגזרי 'טר' המורה על  שמירה וסגירה דווקא במלה המורה על  פתיחת הסגור. וכך היא דרכה של תורה, שמיד עם סיום מסכת אחת פותחים דף חדש וממשיכים מחיל אל חיל. יהי רצון שנזכה למלכות חוטר בן ישי ולמשפט הטורים, בב"א].

[1] [ומעיר רשר"ה על ההקבלה שבין השרשים 'שטם' ו'נטר', ששניהם מורים גם על איבה מחד ולשמירה/סגירה מאידך]: בראשית כז:מא – וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב; רשר"ה – 'שטם' קרוב ל'שׂתם' ("אזעק ואשוע שָׂתַם תפלתי" [איכה ג:ח]) ו'סתם'. [הוראת 'שטם']: שנאה כבושה; כעין זה 'נטר', שהוראתו הכללית: לשמור, להסתיר, והוראתו המיוחדת: לשמור ולהסתיר איבה.

[2]  ת"א בר' כו:ה.

[3] [השוה]: נחמיה ג:כה – לַחֲצַר הַמַּטָּרָה; מצ"צ המטרהמשמר בית האסורים, כי: אֶל מִשְׁמָר (בר' מב:יז), ת"א: לבית מטרה.

[4] אור חדש (במדבר, דף רסד): ובטירתם – שרש נטר יסודו טר; טירה [(והשוה גם לדברי הואיל משה, דף 27). ממשיך האור חדש] הארמון – הוא מבצר שומר על החוסים בו, מלכים ושרים וראשי שבטים… (ואולי מזה באנגלית tower = מגדל). [ובהיותו מגדל גבוה, שמא יש לדמותו ל'טורא' – הר גבוה בארמית. ובספר הואיל משה הציע קשר למלה 'צרר' (שמור), שהרי הט' והצ' מתחלפות בארמית]: הואיל משה, דף 139 – אדם נוטר וסוגר רכושו בתוך טירתו, וטור בלשון ארמי הוא צור בלה"ק, וממנו שרש צרר. [כדמצינו במלה "נצור" המתורגמת "נטור" במקומות רבים כגון: שמ' לד:ז, ישע' כז:ג, מח:ו, תה' כה:י].

[5] [פ' ב' בספרי]: ד"א טירותם – מקום שהיו בטיריון; [שהיו בטיריון… מקומ' השרים וכפירש"י, מלשון: טורני פלשתאי (יהושע יג:ג בתרגום). הערוך (ע' 'טיריון') מביא דעה ש"טורנים" הוא שיכול אותיות של "נוטרים" – היינו  שומרים].

[6]  [כגון "לא תטור"].

[7]  [כנ"ל מספרי, פרשת מטות בפירוש למלה "טירותם". ולהבדיל, מצינו שימוש בשרש 'נטר' לשמירת המצוות בארמית (ת"א שמות כ:ו תר"י במ' יב:טז, ת"י דב' כג:יז). דבר נוסף יש להוסיף ששמירת המצוות מקדשת ומטהרת את האדם; ראה רש"ר הירש (ויקרא ז:יט) להצעת קשר בין "טור" ל"טהר". וראה גם י"ש (א:ד,א) שגזר "טהר" מן 'טר'].

[8]  [בחילוף ש' בס']: מצ"צ שם – השדרות – כמו הסדרות בסמ"ך… החיל המסודר נקראים מערכות, כן יקראו סדרות.

[9] [והמושגים "סדר" ו"שמירה" הולכים בד בבד גם בהשאלה ללימוד התורה, כדרמזו התוס']: יבמות פד. – יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן; תוס' – יש מותרות – לאחר שפ' הלכות המסכתא, חוזר ושונה אותם בל' קצר כדי שיהיו מסודרים בידך, ושמורים בפה ובלב. [והעיר בני נ"י שכבר השוום דהמע"ה]: בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה (ש"ב כג:ה).

[10] [חוץ מפעם א' בפ' שופטים]: דב' טז:יח – שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ; ת"א – דיינין ופורענין תמני לך. [וראה ת"י (מיוחס) לבראשית מא:מא ולשמות כד:א שנקט בשרש זה בענין תואר יוסף ובמובן שר].

[11] [כך מלאכתו של השוטר, כמו]: ישע' ג:ו – קָצִין תִּהְיֶה… לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ; מלבי"ם – לא קצין אהיה רק חובש, שוטר החובש ואוסר בבית הסוהר. זאת תהיה מלאכתי עתה. זוהר (תוספת) ב:רעג. – ההוא בר נש אתכשל באתת גבר… ובזמנא דמית ההוא בר נש תלת מאה שוטרי רדפין אבתריה דההוא בר נש ותפסין ליה ועיילין ליה קמי מלכא. [וראה רש"י ע"ז עא. ד"ה עול תחתי].

[12] [וכן פ' הערוך (ע' 'סרך' ב')]: סרוכי סריך (ביצה יא.) – פי' [סריכה] כמו תפיסה, כדכתיב: שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ (משלי ל:כח).

[13]  [כגון]: וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם (בראשית ח:ב).

[14]  [בחילוף אותיות גיכ"ק].

[15]  [גם הוא מחיצה הסוגרת]: יומא טז. – כל הכתלים שהיו שם היו גבוהין, חוץ מכותל מזרחי. ותנן: לפנים ממנו סורג; רש"י – לפנים ממנו סורג – לפנים מכותל מזרחי, והיא מחיצה העשויה נקבים נקבים כסירוגי מִטָּה של חבלים.

[16] [ובעל הצידה לדרך מרמז לקשר בין  עצירה/צרירה/קשירה לבין  שמירה]: צידה לדרך (מאמר ד', כלל ג', פי"ג) – ושמה קטורה בקשר… צרורה ועצורה בכל ושמורה.

[17]  [וכן קישר בעל ההואיל משה בין שרש 'אטר' ל'נטר', לשון  שמירה]: הואיל משה, דף 139: תאטר – לשון סגירה, ומקורו טר -מקור נטר וטירה. שאדם נוטר וסוגר רכושו בתוך טירתו, וטור בל' ארמי הוא צור בלה"ק, וממנו שרש צרר.

[18] [וכ"כ האור חדש]: אור חדש (במדבר, דף רסד): שרש נטר יסודו טר… ומזה המלה עטרה… המגן היטב על הראש.

[19]  [ורשר"ה הציע קירבה בין 'עטר' ל'אטר']: רשר"ה תה' ה:יג – רצון תעטרנו – 'עטר' קרוב אל 'אטר' (סגר).

[20] רש"י – דרך טרקסמון – דרך שערי החצר והבית.

[21] משלי יד:ג – חֹטֶר גַּאֲוָה; רש"י – חוטר גאוה – מקל של גאוה. בר' ל:לז – מַקַּל לִבְנֶה לַח; ת"א – חטרין דְלָבָן.

[22] [וכך גם גירסת העין יעקב].

[23] [בדומה לשבט המושלים]: שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים (ישע' יד:ה).

[24] [והמלאך הממונה על הכאת החייבים נקרא "חוטריאל" ע"ש החוטר שמכה בו]: רמב"ן (תורת האדם שער הגמול, קכא): ובאגדה אמרו אמר ריב"ל… במדור גיהנום… דנין יתהון… וההוא דמחי חוטריאל שמיה; אברבנאל (ישועות משיחו חלק ב', עיון ג' – פרק י"ב –ת"ד): המלאכים המענישים… חוטריא"ל מלשון חוטרא, שהוא המקל שמכין בו.

[25] [שפירש את המחלקה במלים]: לחה ורטובה, תמיד נובעת.

[26] [וראה באור חדש (דב' כח:כד) שהציע שרש כפול ל'מטר' 'מט'-'טר', היינו טריות שיורדת מלמעלה, ובהשאלה מכאן להמטרת דברים שאינם קשורים למשקעים כגון אבק ועפר, גפרית ואש, ל"ע, ומעין כך כתב רמב"ן]: שמ' טז:ד – הנני ממטיר לכם; רמב"ן – אמר ר"א כי בעבור היותו יורד כדמות מטר מן השמים יקרא ממטיר, ומצינו ימטר על רשעים פחים אש וגפרית (תה' יא:ו), וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש (בר' יט:כד). ואולי היו באים עם המטר. ודעת אונקלוס שהוא לשון ירידה, הא אנא מחית. ויתכן שיהיה מענין כמטרא לחץ (איכה ג:יב), אע"פ שהוא שרש אחר, כי בכל זריקה אשר תבא מלמעלה יאמרו כן, ותקרא "מטרה" על שם שימטיר עליה החצים.

[27] [ובעל העבודת הקודש (ג:לא) פירש את ענין המטרת הלחם מלשון ארמית "מטרת", תרגומה של "משמרת" (ראה ת"א בר' כו:ה, ויק' ח:לה), היינו פרנסה (השומרת על החיים)].

[28] [זו לשונו]: תרגומנא (בראשית כ, דף קלג –ת"ד): מטר… כמו נטר, כי המ"ם והנו"ן אחות. ופירוש נטר: שמירה וצפייה. מפני שֶׁאֶל המטר יצפו, יחכו אל מלקוש, כל העינים אליו תנטורנה, צופות.

[29] בר' לז:יא – וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר; רש"י – שמר – ממתין ומצפה מתי יבא, וכן: שומר אמונים (ישע' כו:ב), וכן: לא תשמור על חטאתי (איוב יד:טז), לא תמתין. תה' קל:ו – מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר; רש"י – שומרים לבקר – מצפין וחוזרין ומצפין.

[30] [ועוד מצאנו ראיה לזה שהרי מצרים מתפרנסת מהשקיית היאור לעומת ארץ ישראל התלויה בירידת הגשמים בעונתם]: דב' יא:י – לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם… וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק; שם יא:יא – וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה… לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. [ולכן נקראת א"י "ארץ החוילה" מלשון  ייחול וצפייה]: בר' רבה (וילנא) טז:ד – שם הא' פישון… הוא הסובב את כל ארץ החוילה – שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה: הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ (תה' מב:ו). באר משה (דב' דף שלו): ייחודה של ארץ ישראל הוא בכך שיש הכרח לייחל בה אליו ית', שהרי על כך נקרא שמה החוילה.

image_print