סוכות: הגג האלילי של גוג ומגוג – נפלאות שפת הקודש

image_print

[המאמר הזה מבוסס רובו ככולו על פירושי רש"ר הירש לתורה].

ויקרא כג:לד – דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'.

[מעיר רש"ר הירש שבחג הסוכות קוראים אנו על מלחמת "גוג ומגוג", וכי קרובה מלת 'גוג' למלה 'גג' ]: רש"ר הירש במדבר כט:יג – והקרבתם עלה – יחזקאל (פרקים לח, לט) מתאר את המלחמות האחרונות שהאומות נלחמות בה' ובמעשיו, והמנהיג העורך את המלחמות האלה קרוי 'גוג'. אין זה רחוק לומר ש'גוג' נגזר משרש 'גגג' , והוא מורה אפוא על יצירת גג.

[נציין כי המלה 'גג' קרובה גם ל'מגג' במובן התמוגגות והמסה – הגג מונע את חדירת ההתמוגגות מהשלג והגשם לתוך הבית. ושמא יש להציע כי אף השם 'מגוג' ג"כ נגזר מלשון התמוגגות והמסה. הרי מפרשי המקרא פירשו את הפסוקים בחבקוק בענין "מים רבים" כמליצה לגוג ומגוג, המנסים למוסס את לבם של ישראל]: חבקוק ג:טו – דרכת בים סוסיך חמר מים רבים; מלבי"ם – ממליץ ג"כ על העת שיתקבצו העמים במלחמת גוג ומגוג כמים רבים כבירים, ולא ינוחו מזעפם רק יהמו יחמרו מימיו לבלע ולהשחית את ישראל.

[ממשיך רשר"ה ומסביר שמהותו של הסכך היא הניגוד הגמור של מהות הגג]: רש"ר הירש (שם): נמצא שגוג הוא היפוכה של הסוכה , שהרי הסוכה היא סכך בלתי-יציב ונטול-כח שלא הונח בידי אומן. אכן כל תוכן ההיסטוריה העולמית של האדם מתמצה בניגוד זה. רעיון תעתועים אחד מתעה את האנושות. נמסר להם כח להציב "דפנות" כדי לגדור את תחומם כלפי חבריהם לבריאה, וכך הם מבטיחים את גבולם ברב כח וביד אומן. לפיכך סבורים הם שמוטל עליהם להבטיח את עצמם גם כלפי מעלה, כלפי ה' והשפעות כח הנהגתו; עליהם ליטול את גורלם בידם ולהגן על עצמם בכוחם, וכך יכתירו את בניין הגדולה האנושית על ידי ה"גג" המבטיח אי – תלות בה'. הרי זה מאבק ה"גג" עם ה"סוכה". "רעיון התעתועים של הגג" מייחס גדולה לאדם והאדם לא ימצא בו מנוח, ואילו אמיתה של הסוכה מורה לבטוח בשמחה על הגנת ה'.

[ואכן בדור הפלגה בנו את מגדל בבל, וכוונתם היתה להפגין את כחם (המסומל בגגו של המגדל), ואף להילחם חזיתית נגדו ית']: רש"ר הירש (שם): ההיסטוריה העולמית מתחילה בבניין המגדל והיא מסתיימת בבניין הסוכה. בוני המגדל דגלו בהאלהת [הרמה לרמת אלוהות] עוצמת האדם וביקשו לכבוש את השמים.

[אלא שבכל זאת, הקב"ה בחמלתו מאפשר גם לאו"ה לחזור בתשובה, ולכן מציע גם להם לקיים מצוות סוכה]: עבודה זרה ג. – אמרו [אומות העולם] לפניו: רבונו של עולם! תנה לנו [את התורה] מראש [עכשיו] – ונעשנה… אמר להם הקב"ה… מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה… [ואכן התחילו לקיים אותה]: מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא. [אבל "קיימו" אותה דווקא בראש גגם, רמז שלא וותרו כלל על "עקרון הגג". והתוצאה הסופית העידה על רמת אמיתות כוונתם מתחילה. בעיטות אלו בעקבות קצת אי-נוחות הן אותן בעיטות שניסו לבעוט אבותיהם בו ית' במגדל בבל].

[לעומת זאת, עם ישראל מבחינים בין הצורך להשתדלות ההגנה נגד אויבינו המסובבים אותנו –המסומלת בדפנות– לבין כל נסיון להתגונן כלפי כחו של אבינו שבשמים]: רש"ר הירש (שם): בוני הסוכה ייכנעו לה' וישמחו בחייהם עלי אדמות (השוה פי' לבמ' יא:כט).

[בברכת חג שמח וגאולה קרובה בלי מצרים – לנצחון מוחלט על גוג ועל גגו, ולהתמוגגותם הגמורה]!

image_print