image_print

בר'יח:כח– אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר.

[שרש'שחת'מופיע שמונה פעמים בפרשת וירא,יותר מבכל פרשה אחרת בתורה.אולם,יש לציין שמופיעות גם ארבע מלים אחרות בתיאור הריסת סדום: 1. "לכלות" (יח:כא) 2. "לספות" (יח:כג-כד;יט:טו,יז) 3. "להמית" (יח:כה) 4. "להפוך" (יט:כא,כה,כט).א"כ יש להבין את ההבדל בין המלים הללו ומהו המסר שהן מלמדות אותנו.ושאלת השאלות – איזה ענין יש לאברהם בכלל להציל את אנשי סדום הרשעים!].

[מצינו את השרש 'שחת'ביחס לחטא עגל הזהב]:

שמות לב:ז לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ.[חז"ל פירשו את המלה כלשון קלקולוכלשון חבלה1]:שמות רבה מב:א -אמר למשה:לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמ'לב:ז),ואין שחת אלא שחבלו מעשיהם,כד"א:שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם (דב'לב:ה).תנחומא כי תשא פ' כ -אמר למשה:לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמ'לב:ז),אין שחת אלא קלקול מעשים,שנאמר:שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם (דב'לב:ה).

[רש"ר הירש מדייק שלא הרי קלקולכהרי השמדהגמורה,כי"השחתה"נגזרת מן 'שחת' – סוג בור /מלכודת2]:רשר"הבראשית ו:יא -וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ – 'שחת'מורה על קלקול,ולא על השמדה…הוראת היסוד של 'שחת':בור.אולם הכורה שחת איננו מתכוון לטובה…אלא רצונו לתת מכשול לפני ההולך בדרך.

[הַשַחַת/ בּוֹר הוא מקום ירוד /שקוע,מקום בו נכלאים.וכפירושו במישור הגשמי,כך ברובד הרוחני מורה "השחתה"עלירידה /שקיעה]:רשר"הדברים ד:טז -פֶּן תַּשְׁחִתוּן – 'שחת'הוא בור,ו'שחת'מציין את השקיעה,את הנפילה מן הדרך המוליכה אל הישע הרוחני.

[ומשרש'שחת'3מצינו גם תיאור של מוםכלשהו]:וי'כב:כה-מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם;ת"א -חבולהון בהון מומא בהון.[וכן תרגומו של שרש 'שחת'בכל מקום,כגון]:בר'ט:יא -וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ;ת"א -ולא יהי עוד טופנא לחבלא ארעא.["חבלה"מתורגמתכשבירה]:ישע'י:כז -יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ…וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן;ת"י -תֶּעְדֵי…נִירֵיהּ מֵעַל צַוְרָךְ וְיִתְּבְרוּן עַמְמַיָא מִן קֳדָם מְשִׁיחָא.

[לפי רמב"ן,גם המום הוא סוג של השחתה4]:דב'לב:ה -שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם;רמב"ן– שחת לו לא בניו מומם -המום יקרא השחתה,כמו שנאמר:כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם (וי'כב:כה),וכן:וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת לה' (מלאכי א:יד),יאמר כי מומם של ישראל שחת לצור עמו ונחלתו.

[לסיכום,נקטו קדמוננו במספר מושגים בניסיון להבהיר את מהותה של המלה "השחתה": 1. קלקול/ מום2.חבלה /שבירה3.שקיעה.ויש לציין שמצינו הוראות דומות גם לשרשים אחרים בעלי אותיות 'חת',ואלו הם: 1.שחת 2.פחת 3.תחת 4.חתם 5.חתה 6.נחת 7.חתן 8.חתת 9.חתך10.חתר11.חתף12.חתל]:

  1. שחת-[א.בור(מקום ירוד /שקוע);ב.מעוות/מנוון/מנוול(מצב ירוד /שקוע);ג.קלקול(גשמי או רוחני)]:א.תה'צד:יג-עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת.תה'נה:כד-וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת.ב.בר'ו:יבוַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ.שמ'לב:ז-וַיְדַבֵּר ה'אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ.ג.בר'יח:כח-אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר.
  1. פחת- [א.בור(מקום נמוך /שקוע);ב. חסר/ שפל(ירוד באיכות)]:א. ש"ב יז:ט -בְּאַחַת הַפְּחָתִים.שם יח:יז -אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל.ב.ויקרא יג:נה -פְּחֶתֶת הִיא.
  2. תחת- [א.שפלות יחסית;ב.במקום/תמורת(כאילו שהתחליף יושב תחת המקור ומוכן להחליפו לעת הצורך5);ג.בעבור /בגלל /למען(המניע היסודי,השוכן מתחת לפני השטח)]:א.יהושע טז:ג -בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן.מ"א ו:ו– הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה.ישע'יד:ט -שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ. שם יד:יא -תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה.ב. ישע'נה:יג -תַּחַת הַנַּעֲצוּץ.ישע'ס:טו -תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה.תה'מה:יז -תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ.בר' ל:ב-הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנֹכִי. ג.ש"ב יט:כב -הֲתַחַת זֹאת לֹא יוּמַת שִׁמְעִי,דב'כח:מז– תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ.
  1. חתם-[חותמת השוקעת בעומק השעווה / טיט(וכטעם"טבעת",ששימש להטביע רושם עמוק ובלתי-מחיק)]:אסתר ג:יב -וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ.
  1. חתה- [הורדה/הַמְטָרָה,כלשון הכתוב]:משלי כה:כב– כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ6.[כך משמע מלשון מדרש שכל טוב לפרשתינו]:שכל טוב (בובר)בראשית יט:כד -וה'הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית…כשבאו בניו רעבים המטיר להם לחם מן השמים,וכשמרדו סדומיים חתה עליהם גחלים.
  1. נחת-[ירידה,חניה,שקיעה]:ירמיה כא:יג מִי יֵחַת עָלֵינוּ7.תהלים לח:ג -וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ8.
  1. חתן-[נחיתה,שקיעה.יריעות שלמה מקשר בין "נחת"ל"חתן" – ששרש שניהם לדעתו הוא שתי אותיות 'חת']:י"ש א:קיב,ב(ת"ד) – שם'חת' – להוראת השקיעה והירידה…והוא ענין נחת רוח -הגעה למנוחה וחניה.ומשרש'חת'נגזר מלת "חתן",כמו:עוד מי לך פה חתן (בר'יט:יב),והתחתנו אתנו (בר'לד:ט).שהוא מי שקונה לו חניה במשפחה ומשתקע בה9.
  1. חתת-[שבירה10(א.גשמית או ב.נפשית)]:א. יר'מט:לז-וְהַחְתַּתִּי אֶת עֵילָם.שם נא:נו -וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם.ב. דב'א:כא -אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת.ישע'ז:ח -יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם.
  1. חתך-[שבירת חפץ ע"י סכין או חרב]:דניאל ט:כד -נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ.
  1. חתר -[חפירה/שבירה לשם מטרה,כגון]:שמות כב:א -אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב.יחזקאל ח:ח -וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר.
  1. חתף – [תפישה/ לכידהבבאר שחת(כך משמע מפירוש ראב"ע,שהשווה את פעל 'חתף'לפעל"ישחית")]:איוב ט:יב -הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ;אב"ע -הן יחתוף -ישחית כמו:כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב (משלי כג:כח).[במקום אחר פירש ראב"ע את מלת 'ותשחיתם'כלשוןחטיפה11]:שמ'ז:כז -אָנֹכִי נֹגֵף…בַּצְפַרְדְּעִים;אב"ע -נגף כמו משחית,וכן כתיב:וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם (תה'עח:מה)…אמרו שהוא מין דג…ויוצא מן הנהר וחוטף בני אדם12.[נראה לפי זה שראב"ע פירש "יחתף"כאן כמו "לכידה בשחת",כדוגמת]:איכה ד:כ -מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם;רש"י -בשחיתותם-בגומות שחפרו;אב"ע -בשחיתותם- כמו:בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ (יחז'יט:ד).
  1. חתל -[תיקוןשבר,כלשון הכתוב]:יחז'ל:כא -בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב. [אמנם,כפי שמצינו בהרבה שרשים המורים על דבר והיפוכו('שרש', 'דשן'וכו'),כך אצל 'חתל' -החפץ המתקשר ומתדבק בו-זמנית מתנתק מחפצים אחרים (בדומה ל"גדות"הנהר שהם בו-זמנית מהווים חתך [כמו: "גודו אילנא"]מבחינת משטח האדמה,אמנם מאידך הם גם מגבילים ומכילים -מאגדים-את מי הנהר (ומכאן הקירבה בין "תתגודדו"ל'אגד'בדרשתםז"ל: "לאתתגודדו" – לאתעשואגודות)].

[כעת נחזור לשאלתינו לעיל,ששאלנו על דבר ההופעות הרבות של שרש 'שחת'בענין חורבן סדום,וההבדל בינו לבין המלים האחרות המופיעות בענין.לכאורה היה נראה שמכל מאמציו של אברהם אבינו למען הצלת סדום לא יצא דבר – בסוף היא נהרסה!אלא בבדיקה מעמיקה יותר בלשון ה"משא ומתן"מתגלית תמונה אחרת].

[ראינו שהקב"ה כביכול פתח את דבריו בענין הריסת סדום במלה "כלה"]:בר'יח:כא-וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה;[המלה מורה על מחיית המקום מכל וכל13.אונקלוס תרגמה במלה "גמירא"]:ת"א-ואדון הכקבילתהון דעלת לקדמי עבדו אעביד עמהון גמירא14.[במקומות אחרים "כלה"מתורגמת"שיצי" (כריתה)]:במ'טז:כא-הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע;ת"א-וְאֵישֵׁיצֵי יַתְהוֹן.דב'לב:כג-חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם;ת"א-אשיצי בהון.

[אולם,בתשובתו,אברהם נקט במלה אחרת]: בר'יח:כגכד -וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם;[אמנםבת"א כאן המלה "תִּסְפֶּה"מתורגמת"תשיצי", אך מצאנו אותה מתורגמת גם במלה הארמית "תלקי" (לשוןמלקות):בר' יט:טו פֶּן תִּסָּפֶהבַּֽעֲוֹן הָעִֽיר;ת"א -דִּילְמָאתִלְקֵי בְּחוֹבֵי קַרְתָּא.יט:יז הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶֽה; ת"א- לְטוּרָא אִשְׁתְּזֵב דִּלְמָא תִלְקֵי].

[אברהם אבינו ממשיך להעתיר בעד העיר,אמנם משנה את לשונו שוב]:בר' יח:כה -חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע; [אף"להמית"מתורגמת"לשיצאה",אמנם בכל המקרא התרגום הוא תמיד "קטלא" (ראה בד"מ להלן לז:יח)].

[ובסיום דבריו,אברהם שוב נקט בפועל שונה – 'שחת']: בר'יח:כח -אוּלַי יַחְסְרוּןחֲמִשִּׁיםהַצַּדִּיקִםחֲמִשָּׁההֲתַשְׁחִיתבַּחֲמִשָּׁה אֶתכָּל הָעִיר.[כבר ראינו לעיל שפירשו קדמונינו את המלה 'שחת'כקלקולושקיעה,והיא מתורגמת תמיד "חבלה",לשוןשבירה15].

[אברהם אבינו לא היה תמים,ובוודאי עלה בדעתו מלכתחילה שאפשר שלא ימצאון בעיר אף צדיק אחד חוץ מלוטומשפחתו.אולם הקב"ה פתח לו פתח באמרו ית' שרוצה הוא "לכלות" את העיר.אברהם ענה במושג דומה – אבל לא זהה,כיון שלפעמים "ספה"מורה על הלקאהכלשהי בניגוד לכליון,כנ"ל. מכיון שהקב"ה כביכול שתק ולא הגיב,המשיך א"א והזכיר את המלה "להמית" – מלה המתייחסת לנפשות וליחידים,אבל לא לעיר כולה-שמא ניתן לעוד בודדים להינצל.שוב לא מחה הקב"ה,וסיים א"א במלה "שחת",מלה שאינה מורה כלל על כליוןומחייה,אלא על קלקול /מום,שקיעהושבירה -מצבים הניתנים ברמת העיקרון להתגבר עליהם – כל עוד אין המקום נכלה לחלוטין].

[ומבחינה זו נראה שאברהם אכן הצליח במטרתו -שהרי מאז שפתח בדבריו,המלה"כלה" כבר לא נזכרת16,והרס סדום מתואר רק במלים "השחתה"ו"הפיכה"17.ואכן,המקום לאנמחק מכלוכל, כישארית מהכן נשארה.לכאורה, כל זה היה אךורק בזכותטענותיוהבלתינלאות שלאברהם].

[שאלנו גם מה ענין אברהם בכלל בהצלת סדום הרשעה?שמא רמזו לנו חז"ל את התשובה במדרשים שצוטטו לעיל]:שמות לב:ז לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ.שמות רבהמב:א -אמר למשה: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמ'לב:ז),ואין שחת אלא שחבלו מעשיהם,כד"א:שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם (דב'לב:ה).תנחומא כיתשא פ' כ– אמר למשה: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמ'לב:ז), אין שחת אלא קלקול מעשים,שנאמר:שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם (דב'לב:ה).

[חטא העגל-החטאהגדולבתולדותעם ישראל-בכ"ז מכונה"רק"השחתה -קלקולומום.היתכן?אלא,שהישרדותעם ישראלגם במקרההזה נובעתמזכותו שלאברהםאבינו,שראה אתהנולד.כלומר, כלעבירה שלאיעשו ישראללעתיד לבאבוודאי לאתעלהלדרגתרשעותם שלסדום. ואםסדוםבעצמה לאנמחקהכליל, ו"רק"נשחתה, קלוחומר בןבנו של קלוחומר שגםישראלתישרדלעולם – וגםנצח ישראללא ישקר].

1[וכן הוא תרגומו של פועל 'שחת'בכל מקום,כגון]:בר'ו:יבוַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ;ת"אוחזא ה'ית ארעא והא אתחבלת ארי חבילו כל בסרא אנש אורחיה על ארעא.

2יר'ה:כו-הִצִּיבוּ מַשְׁחִית אֲנָשִׁים יִלְכֹּדוּ.יחז'יט:ד-בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ.תה'נה:כד-תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת.

3אב"ע וי'כב:כהמשחתםבהם -המ'נוסף והת'שרש,מגזרת השחתה.

4[אמנם נציין דרך אגב שמצינו גם מום "חיובי",שכן בגמרא מוזכר "מום יפה" (מגזרת'מאום')]:נדר'סו:קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שביך;תוס'מום יפה כלומר יפה מאום שום דבר יפה,כמו:וּבְכַפַּי דָּבַק מאוּם (איוב לא:ז).

5[מעין המלה lieu-tenantבלעז,הקצין הכפוף,העומד להחליף את המפקד לעת הצורך].

6[כך כתב יריעות שלמה]:י"ש א:ס,ב(ת"ד) – גֶחָלִיםאַתָּהחֹתֶהעַלרֹאשׁוֹ (משלי כה:כב)- הורדה סתם.

7מצ"צירמיה כא:יג-יחת-ענין ירידה כמו חציך נחתו בי (תהלים לח).

8מצ"צתהלים לח:ג-נחתו,ותנחת-ענין ירידה כמו מי יחת עלינו (ירמיהו כא).

9[וכטעם המלה "שידוך" (נישואין),שהיא תרגומה של "שכך" (שיקוע)ו"שקט"]:בר'ח:אוַיָּשֹׁכּוּהַמָּיִם;ת"יואשתדכומיא;במ'יז:כוַהֲשִׁכֹּתִי…תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;ת"יואישדיך…תורעמות ב"י;שופ'ג:יאותשקט…ארבעים שנה;ת"יושדוכת…ארבעין שנין;מ"ב יא:כ-והעירשקטה;ת"י-וקרתאשדוכת;אסתר ז:י-וחמת המלך שככה;תרגום-ורתחא דמלכא אשתדיכת;תה'צ:יא-וכיראתך עברתך;תרגוםצדיקיאדדחלין מנך משדכיןרוגזך.

10[סיכומו של רד"ק(ערך'חתת')]:כלומר שברים ומורא…וכלם ענין שבירה.

11[כבר השווה ראב"ע את שרש 'חתף'ל'חטף' – שניהם מורים על לכידה/תפישה]:משלי כג:כח-אַף הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב;אב"ע[מכת"י(תורת חיים)]- אף היא -הזונה כפי שתוכל לחטף האנשים,היא תארוב לזנות עמהן.

12[אמנם חז"ל דרשו את הפסוק בתהלים בצורה אחרת.ראה שמ"ר בא טו:כז;שם וארא א:י].

13רש"יבר'יח:כא-ואם עומדים במרדם,כלה אני עושה בהם.

14[כליון,כגון]:תה'ז:י-יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים;רש"י-יגמר-ל'כליון,וכן פתר מנחם:גמר אמר (תה'עז),גמר חסיד (שם יב)וכן כלם.[ומעין כך,במקומות אחרים "כלה"מתורגמת"שיצי" (כריתה)]:במ'טז:כא-הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע;ת"א-וְאֵישֵׁיצֵי יַתְהוֹן.דב'לב:כג-חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם;ת"א-אשיצי בהון.

15[כך ת"י בנביאים]:ישע'י:כז– יָסוּר…וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן;ת"י– תֶּעְדֵי…וְיִתְּבְרוּן עַמְמַיָא מִן קֳדָם מְשִׁיחָא.

16[וגם כשהמלאכים הזכירו "תספה"אח"כ(יט:טו,יז)היא מתורגמת "תלקי",כנ"ל.ואולי הזכירו את המלה רק בכדי להאיץ את לוט,כדמשמע מהפסוקים.אבל כלייה ומחיית המקום כבר ירדו מהפרק].

17[יונתן פירש "מהפכת סדום"כריחוק השכינהממנה]:עמוס ד:יאהָפַכְתִּי בָכֶם כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה;ת"ירָחֵיק מֵימְרִי יַתְכוֹן כְּמָא דְרָחֵיק יְיָ יַת סְדוֹם וְיַת עֲמוֹרָה.[ומצינו"ויהפך"בהוראתחזרה אחור /נסיגה]:שופ'כ:לטוַיַּהֲפֹךְ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה;ת"יוְאִתְחֲזַר אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל בִּקְרָבָא;מצ"דבעת אשר נהפך איש ישראל לנוס.[עכ"פ רואים שוב שהמקום לא נמחה לצמיתות,ונשאר ממנו שארית כלשהי].

image_print