image_print

תולדות

בראשיתכה:כו וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

בראשיתכו:ד, הוְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵלעֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי.

בראשיתכז:לו וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי.

[רמב"ן(בתחילת פרשת עקב)מונה מספר הוראות של שרש 'עקב':א)בגלל,בגין. ב)עקיפה1,עקמומיות.ג) חלק האחורי של כף הרגל.מציע רמב"ן(על פי תרגום אונקלוס)הוראה משותפת לכולם:גלגול וסבוב]:רמב"ן דב'ז:יב אונקלוס תרגם חלףעשאו לשון סבוב,נגזר מן:וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר (ישע'מ:ד) – הדרך המעוקל ההולך סביב סביב,וכן:עֲקֻבָּה מִדָּם(הושע ו:ח) –מסובבת ומוקפת.יאמר,והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו,ויפה פירש [אונקלוס].ודומה לזה:בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה (דב'טו:י) – בסבתו,מלשון:וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבן (בר'כט:ג).וכן על דעתי,כל לשון עקיבה גלגול וסבוב.עָקֹב הַלֵּב(יר'יז:ט),וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם(בר'כז:לו),וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה(מ"ב י:יט),ענין גלגולין וסבות.ולכן יקראו יעקב "ישורון",כי היפך העקוב מישור.וכן אחורי הרגל שנקרא עקב:וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו(בר'כה:כו),יקראנו כן בעבור היותו מעוגל.

[ויש להוסיף שגם שם של בן אדם נגזר משרש 'עקב']:בראשיתכה:כו וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב.[התורה א"כ מייחסת את השם יעקב ישירות לחלק האחורי של הרגל בו אחז יעקב.אולם,עשיו ייחס את השם לעניני עיכוב2ושהייה (ובהשאלה:רמיה3)]:בראשיתכז:לו וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם.

[בע"כ,אין להכחיש כי אכן יש במשמעות שרש 'עקב'גם הוראות אלו שבפי עשיו.וגם יש להסביר את כל ההוראות שציין רמב"ן הנ"ל על פי משמעות עיכוב ושהיה.רמב"ן בעצמו,כאמור,פירש שהוראת היסוד של 'עקב'היאסבוב וגלגול.אולם המתבונן בדבר בהכרח יסיק שסיבוב וגלגול בניגוד למישורמהוויםעיכוב,שיהוי ומניעה,ובכך לכאורה נראה שאכן צדק עשיו בפירושו את שם אחיו כשם המורה על עיכוב.

[וכן כל ההוראות השונות של שרש 'עקב'שמנה רמב"ן הנ"ל משתלבות עם הוראות עיכוב ומניעה : א)ביחס להוראת "בגלל"הרי תוצאת מעשה מסויים (כגון שכָרו)איננה אוטומטית,אלא בד"כמנועהעד השלמת כל אותו המעשה.ב)ביחס להוראות "עקיפה ועקמימיות" הן היפך היושר הפיסי או העיוני,ובהכרחמונעות ומעכבותהתקדמות.ג)ביחס להוראת "עקבי הרגלים"העקבבולם ומונעהתקדמות].

[יתר על כן,נראה שיש עוד חיזוק לכך בהשוואת המלים בלשון הקודש בעלות אותיות 'עק',היינו עקב,עקד,עקה,עקל,עקר,עקש,זעק,עקם,עקץ,עקף.משותף לכולן עניני סבוב,מניעה/ עיכוב,סגר /גבול,צרוּת,צוקה,כדלהלן]:

  1. עקבא)גבול/קצה הגוף:אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב (בר'כה:כו).ב)סיום/סגירה של תהליך:עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע (שם כו:ה).ג)הגבלת קידום:וַיַּעְקְבֵנִי(שם כז:לו).

  2. עקדקשירה,סבוב וסגר,כפי שפירש רד"ק(ערך'עקד'):וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית כב:ט)ויקשור.עֲקֻדִּים נְקֻדִּים(שם ל:לט),פירוש שהכתמים שלהן במקום שקושרין אותו היד והרגל,שכופפין היד על הרגל וקושרין ובאותו מקום היו כתמיהם לכך קראן עקודים.

  3. עקהסגר,סבוב,הגבלה,כדוגמת:דברים כב:חוְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ;רש"ימעקהגדר סביב לגג.

  4. עיקצרה,צוקה.כפי שפירש רד"ק(ערך'עיק'):הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק4(עמוס ב:יג),שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ5(תהלים סו:יא),מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע6(תהלים נה:ד)תרגום צרה עקה.

  5. עקלסבוב,עיוות,עקום:אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת7(שופטים ה:ו),וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם(תהלים קכה:ה),ופירש רד"ק(ערך'עקל')כלם ענין עוות.חבקוק א:דעַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל;מצ"צמעוקלענין עקום.ישעיהו כז:אוְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן;מצ"צעקלתוןענין עקום ועוות8כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה).

  6. עקרסגירה ומניעת הלידה:אברבנאל בראשית כט:לאוירא ה'כי שנואה לאההנה האמהות היו כלן עקרותאברבנאל בראשית כט שעקרה רוצה לומר עקר אותה ובדרך השגחתו סגר ה'בעד רחמה.

  7. עקשעקום,מעוקל:דב'לב:הדור עקש ופתלתול;ספרי האזינו שח:הדור עקש אמר להם משה לישראל עקמנים.רש"יעקשעקום ומעוקל,כמו:ואת כל הישרה יעקשו (מיכה ג:ט),ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות.

[וכן אותיות 'עק'בתוספת קידומת כלשהי]:

  1. זעקה/צעקהקריאת עזרה מתוך תחושת הגבלה,לחץ ומצוקה,כדוגמת:תהלים קז:ווַיִּצְעֲקוּ אֶל ה'בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם.שופטים ד:גוַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'…וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה.שם ו:ווַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ.שמות ב:כגוַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ.ירמיהו מח:דנִשְׁבְּרָה מוֹאָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה.

[ובלשון חז"ל]:

  1. עקםעיוות לכיוון מסוים:מגילה כד:משנהכהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיוגמראעקומות,עקושותלא ישא את כפיו;רש"יעקומותכפופות.עקושותלצידיהן.

  2. עקץכמין קוץ הלוחץ ודוקר:סוכה לא:-לב.לולב כפוף,קווץפסול;רש"יקווץשיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין.

  3. עקףעכוב/ערמומיות.ערוך(ערך'עקף')אין באין עליו פירוש בערמומיות;תוס'הערוךבלי עכוב ודבר מונע.

[רש"י הביא בקצרה בתחילת פרשת תולדות (בפירוש ב' שלו)את דרשת חז"ל למלה "ויתרוצצו"]:רש"י בר'כה:כבויתרוצצועל כרחך המקרא הזה אומר דורשנידבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות.[במדרש אליהו זוטא מצאנו תיאור מפורט יותר של סכסוכם]:אליהו זוטא (איש שלום,פ' יט ת"ד)אמר[לו]יעקב לעשושני עולמות יש לפנינו העולם הזה והעולם הבא,העולם הזה יש בו אכילה ושתיה משא ומתן לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות,אבל העוה"ב אינו כןמיד כפר עשו בתחיית המתים,מה חיים שיש בהם רוח ונשמה מתים,שמתו מנין שיחיו.

[נראה לשלב את הסכסוך המתואר כאן עם האשמת עשיו הנ"ל"ויעקבני זה פַּעֲמַיִם".עשיו טוען שכל מגמת יעקב היא לזרוק עיכובים בפניו,למנוע אותו מלהתקדם.יעקב עונה לו שהוא אינו מכחיש שאכן מטרתו לעכב אותו,אמנם לא כמו שהוא חושב.יעקב מתאר לאחיו את שני העולמות העומדים לפניהם,את העולם הגשמי החולף והזמני,ואת עולם האמת,עולם הנצח.באחיזת עקבו מרמז הוא לו:תתבונן לפני שאתה מחליט להיכנס ל"מרוץ לצמרת"של העולם הזה שיתפוס לך את כל חייך,ואת כל כוחך.הבה,נתעכב שנינו ונקדיש כמה שנים ללימוד דרכי ה'אצל שם ועבר,ובסוף נקנה שנינו את שני העולמות.בכך נלך בדרך זקנינו,אשר הבטיח לו ית'שכר ותמורה עקב צדקותו]:בראשיתכו:ד, הוְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵלעֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי.[כפי שפירש ראב"ע את ההבטחה לעיל]:בר'כב:יח עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעתָּ;אב"ע עקב שכרבאחרית.[ומסביר הכתב והקבלה את סיבת כינוי השכר בשם"עקב"]:הכתב והקבלהעקב וטעם הנחת שם עקבעל השכרכתבו המפרשים9בעבור שהוא בא בסוף המעשה כמו שהעקב בסוף הגוף,וכמוהו נקרא השכר אחרית,כמו:אם יש אחרית (משלי כג:יח).

[לסיכום,יעקב מציע בפני אחיו את הצד החיובי שבעיכוב את העקב /שכר שמחכה בסופו של דבר למי שאינו מבזבז את חייו בפזיזות על הבאי העוה"ז.יהי רצון שיזכינו השי"ת להקדיש את חיינו למען תורתו הנצחית בעקביות,ועקב כך נזכה לב'עולמות.אמן].

1[לשון חז"ל]:ב"ק קיג. – ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפיןמפני קידוש השם.

2[כפי שמשמע מהמדרש לפי המפרשים]:ב"ר סז:דויעקבניאת בכורתי לקח ושתקתי לוברכתי ושתקתי לו;תפארת ציוןהמדרש מפרש לתיבת ויעקבני מלשון עיכוב ומניעה,כמו:ולא יעקבם כי ישמע קולו (איוב לז)…לעכבני בכל עניני מלצאת ע"י אחיזתו בעקבו שע"ז שיהי תמיד דרכו למנעני.

3[כלשון רש"י במקום אחר]:רש"י מ"ב י:יטבעקבהבמרמה,לשון:ויעקבני(בראשית כז:לו).

4רש"י עמוס ב:יגמעיקתרגום של מציק.

5רש"י תהלים סו:יאמועקהלשון מסגר וכל המעיק והמציק כמוהו.

6רש"י תהלים נה:דעקתל'מצוק.

7מצ"צ שופטים ה:ועקלקלותמלשון מעוקל ומעוקם.

8[ובגמרא מצינו "עקלתון"עלקוים נטוים צמודים(זיגזג)]:ב"ב קב:-קג:מתני'.האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך,היו שםסלעים גבוהין י'טפחיםאינן נמדדין עמהבעי רבי ירמיה:כשיר[סלעים המפוזרים בצורת צמיד],מהו?כשורה[סלעים המפוזרים בשורה אחת ישרה]מהו?איצטדינין[סלעים המפוז'בצורת קרני השור],מהו?דרך עקלתון [סלעים המפוז'בצורת זיגזג],מהו?תיקו.[רשב"ם ותוס'ישנים שירטטו את ה"עקלתון"כעין האות הלועזית W,ובמאירת עינים (חו"מ ריח:ג)צייר גם Z,שכולם מתארים קווים אלכסוניות הפונים לכאן או לכאן.וז"ל הערוך (ערך'איצטדינן')]:באיצטדינין מהו דרך עקלתון מהו פירוש איצטדינין אלכסון.[קצת משמע שהבין ששתיהן שאלה אחת,היינו שהמאפיין המיוחד של האיצטדי(ו)ן הוא סידור מושבי הצופים בצורה אלכסונית,והיינו ל' "עקלתון"המורה על צורה זו (ויהיה"אלכסון" = ל"עקלתון"בחילוף אותיות המבטא וחילוף מיקום אותיות).וראה פ'רבנו גרשום שפ'בצורה קצת שונה].

9[כגון ראב"ע הנ"ל,והשוה גם רש"י תה'יט:יב].

image_print

השאר תגובה