image_print

ויצא

בראשית כט:בוְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ.

[מאחר ורבים מן האישים המוזכרים בחומש מהבל ועד משה רבינו עסקו ברעיית צאן,המלה "עדר"היתה צפויה להימצא בו עשרות פעמים,אולם שרש זה מופיע בכל חמשה חומשי תורה רק 11פעמים בלבד.והדבר המפתיע ביותר הוא שהמלה מופיעה אך ורק אצל יעקב אבינו והדבר זועק דורשיני!].

[ארבע משמעויות יש לשרש 'עדר'במקרא]:

[1. קבוצת מקנה]: דה"ב לב:כח וְאֻרָוֹת לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת; מצ"צועדרים כן יקראו קבוצתהמקנה.

[2. חפירה]:ישע' ז:כה וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן; מצ"צ במעדר יעדרון הנחפרים בכלי חפירה. וכן: לא יעדר (ישע'ה:ו).

[3. עריכה]:דה"א יב:לט כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה; מצ"צעודרי מערכה עורכימערכה. שםיב:לד חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב; [רוב המפרשים פירשוה כלשון עורכי מלחמה,ומצ"צ קישר בין עודרי מערכות לבין עדרי צאן]:מצ"צ ולעדורענינו כמו ולערוך וע"ש זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר1; [רש"י(בפירוש א')פירש "לעדר"כאן כלשון חפירה וחרישה, אמנם גם היא קשורה לעריכת קרב,שתכליתו ליישר את הקרקע למערכת]:רש"י ולעדור ל' עדור ממש כמו: וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן(ישע' ז:כה)ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה.

[4. העלמות]:ש"א ל:יט וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד הַגָּדוֹל; מצ"צ ולא נעדר ולא נחסר, כמו:איש לא נעדר (ישע' מ).[משותף לכולם עכ"פ עניניעריכה וסדר.הוראה זו בולטת בעדרי הצאן ועודרי המערכה, שכל הצלחתם תלויה בסדר ומשמעת.אמנם גם עידור במובן חפירה תכליתו היא לחפור ולערוך תלמים מסודרים; תוך כדי כך, צריך לנכש את העשבים הרעים ובכך הרי העשביםנעדרים2].

[מכאן, מציע רש"ר הירש (בפרשת בשלח) קשר בין מספר מלים בעלות אותיות 'דר']:

רש"ר הירש שמות טו:ו נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ 'נאדר' משרש'אדר', קרוב ל'עדר', 'חדר'3:כינוס בתוך קִבּוץ סגור, או במקום גדור.[במלים אחרות, משותף לשרשים הללועניני תחימה,גידור, כינוס וסדר4. ואכן,בנוסף לשרשים המצויינים כאן, נראה שמלים אחרות בעלות האותיות 'דר'משתתפות במשמעויות דומות. נבדוק את הקשר בין המלים הבאות: 1. גדר.2. חדר. 3. דור(דירה). 4. כדר(כדור). 5. מדר(מדורה). 6.נדר. 7. עדר. 8.סדר. 9. פדר.10. קדר. 11.אדר. ונסבירן אחת אחת]:

1. גדר [מקום מוגדר ומסויים,ויונתן (מיוחס)תרגמה מלשון "דירה"]: במ'לב:טז גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ; ת"י דִירִין דְעָאן נִבְנֵי לִבְעִירָנָא.

2. חדר [מקום מוגדר ופרטי]:בר' מג:ל וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.

3. דור (דירה) [מקום מוגדר ופרטי]: תה'פד:יא מִדּוּרבְּאָהֳלֵי רֶשַׁע;רש"י מדור באהלי רשע מלהיות דר בשלוה באהלי עשו הרשע5.

4. כדר (כדור) [מערך מסוים בצורה עיגולית]: ישע'כט:ג וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ;מלבי"ם חניית המחנהבעיגול.

5. מדר(מדורה) [מערכת עצים מסודרים לאש מסויימת ומבוקרת]: יחז'כד:ד וְגַם דּוּרהָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ רַתַּח רְתָחֶיהָ; יחז'כד:ט גַּם אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה;מלבי"ם דור שמסדריןעצים וזפת ואשלעשות מדורה;ישע' ל:לג כִּיעָרוּךְ מֵאֶתְמוּלתָּפְתֶּה גַּם הואלַמֶּלֶךְ הוּכָןהֶעְמִיק הִרְחִבמְדֻרָתָה; רשי מערכת עציםעל האש קרויהמדורה.

6. נדר [חז"ל הגדירו את המושג "נדר"בראש ובראשונה במונחי הפרדה והסתייגות]:נדרים א:א כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים מֻדְּרַנִי מִמָּךְ, מֻפְרְשַׁנִי מִמָּךְ, מְרֻחֲקַנִי מִמָּךְ6.

7. עדר7 [דוגמאות המקשרות בין "עדר" ל"סדר"]:דה"א יב:לט עֹדְרֵי מַעֲרָכָה;תרגום: מסדריסדרא; [רש"י פירש "שניך כעדר הקצובות"מלשון סדר]:רש"י שה"ש ד:ב שניךכעדרהקצובותדקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות.[כלומר, נקודת השבח ב"עדר"הוא ה"סדר"].

8. סדר [המלה "סדר"מופיעה במקרא בשׂ'תמורת ס',והמלה מורה על עריכה ואירגון]: מ"א ו:ט וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים;רש"י ושדרותלוחי ארזים סדורים. מ"ב יא:ח וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת; מצ"צ השדרות כמו הסדרות,בסמ"ך, והוא מלשון סדור ועריכה, וכמו שהחיל המסודר יקראו מערכת, כמו כן יקראו סדרות.

9. פדר [לדעת רמב"ן, המלה"פדר" מורה על החלב המפריד בין האיברים הפנימיים]: וי'א:ח אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר; רמב"ן ולפי דעתישאיננו שםלחלבים כולם,רק לחלב הדקהפרוס ומבדילבין הקרבים.והמלה מןההפוכים, פדרפרד, שמפרידבין הקרביםהעליוניםלתחתונים;הגרמ"ממשקלוב ביאור משנתחסידים ד'רעג נקראהפדר שורשהמפריד.

10. קדר ["קדר" היא מלה נרדפת עם חושך.החושך המוּכַּר לנו הוא בבחינת העדר האור8, היינו שהאור נכבה או מתכסה מאחורי מחיצה חיצונית כלשהי9. אולם,מצינו חושך המתואר כמחיצה בפני עצמה]: שמ'כ:יח וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל; רש"י נגש אל הערפל לפנים משלש מחיצות, חשך ענן וערפל,שנאמר: וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל(דברים ד:יא).[והרי לפלא;בשלמא ענן וערפל שמות נרדפים של איד / עב יש בהם מוחשיות כלשהי,וממילא שייכת בהם לשון מחיצה. אלא אם אכן לשון "חושך"בעצמה מתארת רק העדר אור ע"י כיבוי או מחיצה חיצונית, כיצד ניתן לקרוא לחושך לבדו מחיצה? ברם,מצינו חושך מסוג אחר במכת חושך במצרים,שכתוב עליו]:שמ' י:כא וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. [אמרו חכמים שחושך מצרים הוא חושך שיש בו ממש10]: שמ"ר יד:א וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ כמה היה אותו חשך,רבותינו אמרו עבה כדינר היה, שנאמר:וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ שהיה בו ממש.[התקשו המפרשים בענין "עובי דינר" שנקטו בו חכמים, כיצד ניתן לשער את עובי ממשותו של חושך, ויש שתירצו שהיינו עובי מין מחיצה שמנעה את הגעת האור ליעדו11. ובכך שונה "קדר"מהמלים האחרות המורות על חושך ("שחרות" / "אפילה" / "ערפל" / "עלטה"). הרי משרש 'קדר'מצינו גם "קדרה" בלשון חז"ל, היינו כלי קיבול המכיל כל מיני מאכלים לצורך בישול. ואכן יונתן תמיד מתרגם לשון קדרות / חושך בנגזרי שרש "קבל", היינו תכולהותחימה המונעות את האור מלהאיר;במלה אחת:הפרדה].

11. אדר [שרשה של "אדרת", לבוש הסוגר ומסובב את הגוף]: מ"א יט:יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ;רלב"ג כסה פניו באדרת שהיה לבוש בה. [וכן הכח והקדושה המסובבים את הקב"ה כביכול12]: שמ'טו:ו יְמִינְךָ ה'נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ;רבינו בחיי ימינך ה'...כלולה ומעוטפת בכח הרחמים, זהו לשון: "נאדרי בכח" מלשון אדרת;האמונה והבטחון לרמב"ן פרק כב נאדר כלומר מעוטר ומלובש בקדש,מלשון אדרת;שמ' טו:יא מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ;ריקאנטי נאדר מלשון:אדרת (יהושע ז:כא), והפירוש בו מלובש ומעוטר בקדש.[ומצינו לשון "אדרת"בעצמה המורה על תוקף וכח]:יחז' יז:ח לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת; רש"י לגפן אדרת לגפן תקיף13.[בסיכום, כלל המלים בעלות אותיות 'דר'מורות על עניני גידור, עריכה /סדר, סיבוב,הפרדה ו/אוהסתייגות].

[שאלנו למעלה על התופעה הבלתי צפויה,שכל ההופעות של שרש 'עדר'בחומש מופיעות אך ורק אצל יעקב אבינו. נקדים בכך שחז"ל שאלו בענין זכותו של יעקב במה זכה שנקראו בני ישראל על שמו לנצח]:

ספרי דברים פיסקא לא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה'אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד(דב' ו:ד), למה נאמר? לפי שנאמר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל14;דבר אל בני אברהם, דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן,אלא דבר אל בני ישראל!זכה אבינו יעקב לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו, ואומר:אוי לי שמא תצא ממני פסולת, כדרך שיצאת מאבותי;אברהם יצא ממנו ישמעאל,יצחק יצא ממנו עשו, אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה (בר'לה:כב), כיון ששמע יעקב כן נזדעזע, אמר:אוי לי, שמא אירע פסולת בבניי! עד שנתבשר מפי הקדש שעשה ראובן תשובה,שנאמר [מיד בהמשך הפסוק]: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר (שם)…וכן כשהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא להם לבניו והוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו (בר'מט אח)… חזר וקראם כולם כאחד אמר להם שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אלא ה'אֱלֹהֵינוּ ה'אֶחָד.

[היינו שדאג יעקב תמיד להחזיר את בניו לדרך הישרה, במלים אחרות: לעקור ולעדור את ה"פסולת"מהם, ובכך להבטיח ש"לא תצא ממנו פסולת". ובסוף חייו דרש מהם לנכש ולעדור כל "מחלוקת"איתו ית', ובכך גיבש אותם כעדר הקצובות,מאוחדים באמונתם המשותפת וממוקדים על תפקידם לייחד ולאחד את שם ה'. בכך זכה שיייחדו בניו ובני בניו לנצח את שמו פעמיים בכל יום].

[ההופעה האחרונה בחומש של המלה "עדר"היא במקום הנקרא "מגדל עדר", שם נולד בנימין, ובכך נשלמו שבטי ישראל, כדברי רבינו בחיי]:בר' לה:כא וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. רבינו בחיי באותו המקום נשלמו השבטים, כי בנימין שנולד שם הוא היה תשלום השבטים.["מגדל עדר"מופיע גם בספר מיכה,ומפרשי המקרא פירשו "עדר" ככינוי לישראל15]:מיכה ד:ח וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ;רד"ק ואתה מגדל עדר הוא מגדל דוד וקראו מגדל עדר כי ישראל נמשלים לעדר הצאן כמו שהמשילם בכמה מקומות16 וציון וירושלם הוא מקום כל ישראל שהיו נאספים שם שלש פעמים בשנה והיו בה כעדר בתוך הדברו.

[ודרשו במדרש את הקשר בין שתי ההופעות של המקום במקרא]: שכל טוב (בובר)בראשית לה:כא וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. כך נקרא שמו ברוח הקודש,שמשם עתיד הקב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו... וכן הוא אומר:וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה [מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם] (מיכה ד:ח). זו זכות יעקב אבינו.[יעקב אבינו טרח כל ימיו לעֲדוֹר מבניו את הרע ולעַדֵר אותם לעֵדֶר מגובש וישר.ובזכותו יגאל מלך המשיח את בניו17, לבליֵעָדֵר אחד מהם, במהרה בימינו אמן].

1[גם מלבי"ם מרמז לקשר כזה]:מלבי"םדה"א יב:לדמלחמה שיתיצבו המחנות עדרים עדרים איש מול חברו.

2[ובמדרש דרשו את השם "מגדל עדר" מכל ההוראת הנ"ל: 1. עריכה2. חפירה3. קבוצת צאן4. חסרון]:שכל טוב (בובר)בראשית לה:כאוַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר.כך נקרא שמו ברוח הקודש,שמשם עתיד הקב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו.יש לומרלשון:וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב(דה"א יב:לג),ויש לומר עדר ממש,ויש לומר לשון חסרון,ודומה לו איש לא נעדר (ישע'מ:כו),לפיכך סנפתים שלשתן במדרשו.

3בחילוף אותיות אחה"ע.

4[י"ש(ב:סא,א)מגדיר את הוראת היסוד של שרש 'דר'כעניןחופש("דרור")וחוסר תלות דווקא ע"י הצבת גבולות.כי מתכונות ההגדרה והתחימה,העריכה והסדר היא הענקת חופש,כל אחד בתחום שלו].

5[יש מהראשונים שפירשו מלשון דירה אף את המלה "דורי"]:ישע'לח:יב דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי.

6[ועל פי הגדרה זו הבחין האגרא דכלה בין נדר לנדבה]:אגראדכלה(דףריא)החילוק בין נדר לנדבה, כינדר יש לו גדר וגבול, מה שאין כן נדבה אין לו גדר וגבול.

7[ראה לעיל שמנינו את ההוראות השונות של "עדר"].

8[ראה האמונות והדעות לרס"ג(מאמר א' ד"ה"והדעת החמישית").ולמכלול דעות הראשונים בענין,ראה חומש החיד"א בר' א:א,וב"דף על דף"לפסחים ב.].

9[ע'י"ש ב:מח,א שמנה ב'מיני מחיצות:א)מכסה את מקור האור ומונע אותו מלצאת,ב)שמכסה רק את עיני הרואה מלראות,אבל שאר העולם רואה.ובמהד'ר'צוריאל הביא שהתורה תמימה (שמ'י:כא,וכן מספררוח חן על חכמת שלמה פרשה יז פסקא ד)הציע שהיינו מכת חושך דמצרים,ולכן היה אור לישראל ולא למצרים].

10[ויש שקשרו בין ממשות חושך מצרים לבין חושך של מעשה בראשית עליו נאמר "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך"והקשו הראשונים בדבר הצורך להבדיל בין אור לחושך אם אין החושך אלא העדר האור;ראה ספר חסד לאברהם,דף54 (ר'אברהם ויינברג,יוזפוף,תרמ"ה),ומעין כך הביא ב"דף על דף"הנ"ל].

11[כדוגמת]:ישע'נ:גאַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת; ת"יאֲכַסֵי שְׁמַיָא כִּדְבְּקַבְלָא.יר'ד:כחוְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל; ת"יוִיקַבְּלוּן נְהוֹרֵי שְׁמַיָא מִלְעֵילָא.יואל ב:ישֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ; ת"ישִׁמְשָׁא וְסִיהַרָא קָבָלוּ.

12[ומעין ה"לבושים"האחרים של השי"ת,כביכול]:תה'קד:אהוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ;שםצג:אה'מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה'עֹז הִתְאַזָּר;ישע'נט:יזוַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה.

13[מצ"צ קישר במקומות רבים בין לשון "אדרת"ל"אדיר",כגון]:יהושע ז:כאוָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת;מצ"צאדרתטלית חשובה והוא מלשון אדיר.

14[כלומר,למה נאמר דווקא "ישראל"בכל מקום]:זית רענן ילק"ש ואתחנן תתלגפירוש למה מזכיר דוקא ישראל בכל מקום וכן דבר אל בני ישראל.[אולם במהדורת ר'הילל בן אליקים מארץ יוון ציין את הפסוק הבא במיוחד]:שמ'כה:בדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵלתְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ.[ואולי הדגש לפ"ז היא "כל איש" – בזכות יעקב אבינו שדאג לאיחוד כל השבטים ושלכל א'מהם יהיה חלק בקיום העם ומצוות התורה].

15[והשוה גם]:אלשיך בר'לה:כא;אברבנאל(ספר משמיע ישועה מבשר טוב העשירי נבואה א').

16[משולים לעדר,כגון]:יר'יג:יז,לא:ט,מיכה יב:ב,זכ'י:ג.[ולצאן בכלל]: מ"א כב:יז,יחז'לד:טו,לא,לו:לז,תה'פ:ב.

17[ות"י יחס "מגדל עדר"למשיח]:ת"י(מיוחס)בר'לה:כאמִן לְהַלָא לְמַגְדְלָא דְעֵדֶר אַתְרָא דְמִתַּמָן עָתִיד דְאִתְגְלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָאת"ימיכה ד:חוְאַתְּ מְשִׁיחָא דְיִשְׂרָאֵל דְטָמִיר מִן קֳדָם חוֹבֵי כְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן לָךְ עֲתִידָא מַלְכוּתָא לְמֵיתֵי

image_print