בא:אבקש נא עכשיו,אפילו אינו מוכן ~ יהושע שטיינברג

image_print

בא


בא
:אבקש נא עכשיו,אפילו אינו מוכן

שמות יא:ב -דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.

[רש"י פירש "דבר נא"בפרשתינו ש"אין נא אלא לשון בקשה"1.אמנם,יש להתבונן בביטוי "אין נא אלא לשון בקשה".הרי יש מקומות רבים שלא יתכן לומר על "נא"שהיא לשון בקשה,כגון]בר'טז:ב הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה'מִלֶּדֶת.אואיכה ה:טז -אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ2.[גם אם נתמקד בפרשתינו בלבד,מצאנו בה "נא"בשתי הוראות נוספות,שאינן קשורות לבקשה]:

  1. שמות י:יא-לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה'.[בוודאי שפרעה אינו מתחנן בפני משה כאן בלשון בקשה שיסתפק בגברים לבדם,אלא ש"נא"כאן מורה על עכשיו/מיד,וכתרגומו של אונקלוס: "כען" (עוד בענין זה להלן)].
  2. שמות יב:ט-אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא;רש"י-אל תאכלו ממנו נא -שאינו צלוי כל צורכו.[כאן הפירוש ל"נא"הואחי/אינו מבושל כל צורכו-והיא ההופעה היחידה של המלה הזאת בהוראה זו].

[כבר הקשו מפרשי רש"י3את הקושיה הזאת,ותירצו שכוונת רש"י היא שאין "נא"כאן במקום4אלא לשון בקשה.וכן משמע מהתלמוד שכלל זה שייך לדוגמאות מסוימות בלבד5].

[בניגוד לפרש"י עומדים תרגומו של אונקלוס ופירוש ראב"ע.ברוב ההופעות של "נא",אונקלוסתרגמהבמלה"כען"6 – עתה,מיד.ראב"ע הרחיק לכת עוד יותר מאונקלוס,ופירש את המלה "נא"בכל מקוםבמקראכלשון עתה,כדוגמת]:

תה'קכד:א– יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל;אב"ע -יאמר נא -עתה,ככל נא שבמקרא7.[וכך פירש את הפסוק "אל תאכלו ממנו נא"];אב"ע(הפירוש הקצר)– נא…אל תאכלו ממנו כמו עתה,כי פי'נא בכל המקרא כמו עתה8.

[עכ"פ,מאחר ודרכו של רש"י בכל מקום היא להבחין בין פשט לדרש,צפוי היה שרש"י יפרש בפסוק "דבר נא באזני העם"כת"א וראב"ע,שהרי קשה לפרש על פי פשט שהקב"ה כביכול נאלץ לבקש "טובה"מבריאותיו.ופירושו של רש"י ש"נא"היא"לשון בקשה"אומר בכל זאת דורשיני.ונראה להציע פתרון על פי פירוש רביעי למלה "נא"9שהציע בעל הכתב והקבלה (הכוה"ק)לפסוק שאומרים בהלל]:

תה'קטז:יד– נְדָרַי לַה'אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ;עיון תפלה (לבעל הכתב והקבלה),דף קפח -תרגומו:אֲתַנֵי כְדוֹן נִסוי לְכָל עַמֵיהּ [אגיד כעת10את מופתיו לכל עמו] – ענין סיפור והגדה11,ומלת נא ענין נאה ויפה…ושפיר פירש רש"י:זה אלי ואנוהו (שמות טו:ב) – אספר נויו ושבחו,והוא מדברי רבותינו במכילתא שם,וכתרגום יונתן בן עוזיאל "ואנוהו ואשבחיניה".והוא דומה לסיפיה דקרא: "אלהי אבי וארוממנהו".[הכוה"ק א"כ פירש "נגדה נא"כמו"אגידה נויו" -ענין ניאותו ונעימותו-בפני העם12].

[נחזור מכאן לפרש"י ש"אין נא אלא לשון בקשה".המתבונן יבחין מיד שדרך המבקש היא להתבטא בצורה נאה ונעימה (לפחות עד שישיג את משאלתו…)].

[לגבי המשמעות ל"נא"שהציע ראב"ע(עתה,עכשיו),נימוקו בענין "אל תאכלו ממנו נא"היא:אל תאכלו ממנו עתה,כלומרבלי הכנה גמורה13.בענין מצוות אכילת הפסח,הרי מְצַוָּה לנו התורה להתאפק ולא לאוכלו לפני השלמת הכנתו.והרי יש לשאול:לשם מה צווי זה?והלא ממילא אדם ממוצע אינו אוכֵל בשר חי!].

[מהמדרש נראה שחז"ל רמזו לנו בזה רמז עמוק]:

מדרש ילמדנו (בר'אות פה):יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ (בראשית יח:ד),כל מה שעשה אברהם למלאכים פרע לו הקב"ה לבניו.אמר לו:אתה אמרת "יוקח[נא]",אני אתן לבניך מצות פסח:וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת וגו' (שמ'יב:ג).[אתה אמרת]"נָא" (בראשית יח:ד) – [אני אתן להם את מצוות]אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא (שמות יב:ט).

[הדרשה הראשונה,דרשת"יוקח" / "ויקחו"מובנת היטיב,שהרי שניהם ענינים המחייבים עשייה פעילה.אלא מה ענין "יוקח נא" (לשוןבקשה)14,ל"נא"השני(לשוןחי)?ועוד,הרי הדוגמא הזאת ("אל תאכלו ממנו נא")היא מצוות לא תעשה,בניגוד למעשה הפעיל והנמרץ של אברהם אבינו ביחס למלאכים;ואיך מצוות שב ואל תעשה מתאימה למעשיו של אברהם אבינו הפעילות והזריזות]!

[שאלו בעלי התוספות15בענין עצם הצורך בציווי "אל תאכלו ממנו נא"]:

אל תאכלו ממנו נא – וכי צריך להזהירם שלא יאכלו מאכל חי?ונראה לפרש,לפי שציוה להם שבחפזון תאכלו אותו,לכך הזהירם על כך.

[ויש לומר גם שהאוכל דבר חי טרם השלמת הכנתו מראה את חביבותו לדבר,ואף את תאותו לאוכלו – היינו שנאה ונעים לו למרות אי-מוכנותו.במקרה של קרבן פסח,היה לעם רצון עַז לקיים את המצוה מיד16,כי היא היתה נאה ונאוה עליהם,עד כדי כך שהקב"ה נאלץ לצוות לעכב אותם עד השלמת צלייתה.א"כ,י"ל שאכן משותף ל"יוקח נא"ול"אל תאכלו נא"עניןהזריזות.אברהם אבינו,באומרו"יוקח נא",פועלמידלקיים את מצוות הכנסת אורחים מתוך חביבותה עליו;בניו ירשו את תשוקתו זו לקיים את מצוותיו ית' עד כדי כך שהיה צורך לצוותם להמתין גם מלאכול בשר שאין דרך לאכלו.איזה שכר בעולם גדול מזה,איזה נחת גדולה מזו יש להציע לאברהם תמורת זריזותו בקיום המצוות?].

[מכאן יש להציע שהמכנה המשתף את שלוש ההוראות של "נא"היא אכן בקשה-וכדפירש רש"י,אולם במובן דבר המבוקש,הנכסף והנָאֶה לאדם.הרי המבקש ומתאוה לדבר רוצה אותו תיכף ומיד,רוצה אותו עתה.וגם אם המבקש חפץ מבקשו בצורה לא מנומסת,עדיין הוא משדר שהדבר נאה ומבוקש לו לחלוטין].

[נישא תפילה שנבקש תמיד לקיים את מצוות ה'כמים לנפש צמאה,אשר נצרכים כעת ובכל עת.שיהיו מעשינו ערבים ונאים לפניך,ושישתבֵּחַ הקב"ה לעד מפי עמו ישראל: "כי לעולם חסדו"].

1 רש"י -דבר נא -אין נא אלא לשון בקשה;בבקשה ממך הזהירם על כך …

2[ראה ראב"ע שמות יב:ט לדוגמאות נוספות.ועוד,יש מקומות שגם משמע מתוך דברי רש"י בעצמו שלשון "נא"פירושה"עתה" / "עכשיו",כגון]:בר'יב:יאהִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ;רש"י-הנה נא ידעתי -עד עכשיו לא הכיר בה…ועכשיו…הכיר בה.[וכן משמע מפרש"י בענין תשובת אבימלך ליצחק]:בר'כו:כזכח– וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי… וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ;רש"י– תהי נא אלה בינותינו וגו' – האלה אשר בינותינו מימי אביך,תהי גם עתה בינינו וביניך. [ובדברי הקב"ה לישראל בשיר השירים,משמע גם מפרש"י שפירושה של "נא"היא"עתה"]:שה"ש ז:ט– וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן;רש"י– ויהיו נא שדיך – ועתה הֵאַמְתִּי את דברי…הטובים…עומדים באמונתם.

3מזרחי– [דבר נא]אין נא אלא לשון בקשה.בברכות פרק קמא (ברכות ט.).ופירושו:אין"נא"האמור פה אלא לשון בקשה;שפתי חכמים-פירוש אין נא האמור כאן אלא לשון בקשה.

4[מצינו במקום אחר שחז"ל סייגו את הביטוי "אין…אלא לשון…" במלה"זו"]:סוטה יב:– וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר(שמות ב:ה) – א"ר יוחנן:אין הליכה זואלא לשון מיתה,וכן הוא אומר:הנה אנכי הולך למות (בר'כה:לב).

5[ביטוי"אין נא" מצויה בחז"ל לגבי פסוקים מסוימים,והם]:ברכ'ט.– דבר נא באזני העם (שמ'יא:ב),סוטה י:ותאמר הכר נא (בר'לח:כה),סנהד'מג:– בני שים נא כבוד לה' (יהושע ז:יט),סנהד'פט:ויאמר קח נא את בנך (בר'כב:ב).

6בר’ כב:ב– קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ;ת"א– דבר כען ית ברך; רש"י– אין נא אלא ל' בקשה.בר’ לח:כה– הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת;ת"א– אשתמודע כען; רש"י– אין נא אלא ל' בקשה,הכר נא בוראך. בר’ מ:יד– וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד;ת"א– ותעביד כען; רש"י– ועשית נא – אין נא אלא ל' בקשה.שמ'יא:ב– דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם;ת"א– מליל כען; רש"י– דבר נא – אין נא אלא ל' בקשה.במ'י:לא– אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ;ת"א– לא כען; רש"י– אל נא תעזב – אין נא אלא ל' בקשה,שלא יאמרו לא נתגייר יתרו מֵחִבָּה;במ'יב:ו– שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי; ת"א– שמעו כען; רש"י– שמעו נא – אין נא אלא ל' בקשה.דב'ג:כה– אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה;ת"א– אעבר כען; רש"י– אעברה נא – אין נא אלא ל' בקשה.יהושע ז:יט– שִׂים נָא כָבוֹד לַה';ת"י– שַׁוִי כְעַן. 

7[לא מצאתי לראשונים שפירשו "יאמר נא ישראל"מלשוןבקשה,אמנם כך פירשוה מספר גדולים אחרונים]:הגדת הסבא מקעלם,דף פז;הרב מפוניבז',חלק ב,דף קיט;עיוני הגדה [בשם ר"א לופיאן],דף רח.

8[דוגמאות נוספות]:בר'מח:ט-קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם;אב"ע-קחם נא אלי -עתה.וכן כל נא שבמקרא.שמ'ד:יג-שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח;אב"ע[פירוש הארוך] – כבר פירשתי,כי כל נא במקרא כמו עתה.וככה דבר נא באזני העם (שמ'יא:ב),שמע נא יהושע (זכ'ג:ח),יומת נא (יר'לח:ד),אוי נא לנו (איכה ה:טז).במ'י:לא-וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ;אב"ע-אל נא -כמו עתה,וכן כל נא שבמקרא.ישע'ה:א-אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי;אב"ע-כל נא כמו עתה.

9[כמו]:במדבר יא:ו-וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל;תמ"י-וּכְדוֹן נַפְשָׁנָא מְנַגְבָא לֵית כָּל מִדַעַם.

10[כלומר המלה "נגדה"מתורגמת"אתני"כתרגומה של לשון "הגדה"במקומות רבים]:בר'לח:יג-ויֻּגַּד לתָמָר לֵאמֹר;ת"י-וְאִיתְנֵי לְתָמָר לְמֵימָר.בר'מו:לא-אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה;ת"י-אִיסַק וְאַתְנֵי לְפַרְעֹה.בר'מט:א-הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם;תר"י-אִתְכְּנִישׁוּ וְאַתְנִי לְכוֹן.שמ'יד:ה-וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ;תר"י-וְאַתְנֵי לְמַלְכָּא.במ'כג:ג-וְהִגַּדְתִּי לָךְ;ת"י-וְאֵיתְנֵיהּ לָךְ.

11[כלומר המלה "נגדה"מתורגמת"אתני"כתרגומה של לשון "הגדה"במקומות רבים]:בר'לח:יג-ויֻּגַּד לתָמָר לֵאמֹר;ת"י-וְאִיתְנֵי לְתָמָר לְמֵימָר.בר'מו:לא-אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה;ת"י-אִיסַק וְאַתְנֵי לְפַרְעֹה.בר'מט:א-הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם;תר"י-אִתְכְּנִישׁוּ וְאַתְנִי לְכוֹן.שמ'יד:ה-וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ;תר"י-וְאַתְנֵי לְמַלְכָּא.במ'כג:ג-וְהִגַּדְתִּי לָךְ;ת"י-וְאֵיתְנֵיהּ לָךְ.

12[וראה גם תורה תמימה,ויקרא ו,אות פ"ג בענין דרשתם ז"ל למלה "תופיני",שדרשוה מלשון "נא"ו"נאה"].

13[רש"ר הירש הציע מכנה משותף דומה,והיינו:הפרעה והפסקה, וייחס"נא"לשרש'נוא' (שרשו של "תנואה"[במ'יד:לד]/"הניא"[שם ל:ו])]:רשר"השמ'יב:ט-אל תאכלו ממנו נא – "נא"משרש'נוא':להיות מופרע,להיות מופסק באמצע תנועה,בו הוחל.מכאן"נא":מלת טעם בפי המבקש להתערב; "הניא":למנוע ביצוע החלטה.מכאן שפרוש "נא"[כאן]:בלתי-גמור,בשל למחצה.רשר"הבר'ה:ללא– 'נוא':תנועה שהופסקה,ומכאן"נא":מבושל למחצה. "הניא":עכוב להגשמת מחשבה.והרוצה לשנות את דעת חבירו,פונה אליו בבקשה: "נא".[אח"כ מצאתי כן במדרששכל טוב (בובר)שמות בא יב:ט(מובא במאמרינו לפ'מטות).אולם ראב"ע כינה שיטה זו "דרך רחוקה"].

14[וכך פירש ר'יוסף קמחי (אבי רד"ק)בויכוחו עם המין]:אוצר הויכוחים (דף74)– אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ.יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם(בר'יח:ג-ד) – כאדם שאומר:בבקשה ממך שתתאכסן אצלי אתה וחבריך ואכין מאכלכם.

15תוספות השלם,שמות יב:ט.

16ובזוהר(ג:רנא,ב)אמרו טעם שלא יאמרו המצרים שברצון ותשוקה לאלוהיהם של המצרים אוכלים אותו גם טרם עת.והשוה לטעם שהביא בעל ספר עוללות הגפן (על ההגדה,דף ס).

image_print