בשלח: מנה מוכנה ~ יהושוע שטיינברג

image_print

בשלח

מנה מוכנה

[המָן שאכלו אבותינו במדבר מופיע לראשונה בפרשתינו1]:שמ'טז:טו -וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא.

[יש שפירשו את המלה כלשון "מה" (על פי המשך הפסוק),והוסיפו שהמלה "מן"פירושהמהבלשון מצרים]:

הדר זקנים– כי לא ידעו מה הוא.כלומר בלשון מצרי מָן כמו מה בלשון עברי.

ר"י בכור שור -מָןהוא…נראה לי כי "מָן"בלשון מצרי כמו "מה"בעברי,ושואלין זה לזה "מָןהוא", "כי לא ידעו מה הוא".

חזקוני– מָןהוא -מָןבלשון מצרי כמו מה בלשון עברי .2

[לדעת רבנו יונה בן ג'נאח(ריב"ג),שרשה של "מן"הוא'מין' – מין לא ידוע]:ריב"ג(ערך'מין') – וישר בעיני לומר שהם קראו את המן מן הענין הזה ר"ל שבעבור שראו דבר שלא ידעוהו ולא ראוהו ולא ידעו איך יקראוהו ואמרו מן הוא כלומר מין הוא מן המינים ולא נדעהו.

[רבינו בחיי פירשה מלשון "מנה",כלומרמתנה]:רבינו בחיי -מן הוא.מלשון:מָנָה אַחַת אַפָּיִם (ש"א א:ה),וכן:לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה (ויקרא ח:כט),ועל כן נותן הכתוב טעם:כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא,כלומר מפני שלא ידעו מה הוא קראוהו מתנה מן השמים,ולא קראוהו בשם מיוחד,כי לא היו יודעים מהותו.

[רש"ר הירש הוסיף למשמעות מנה גם את משמעות הקיצבה הידועהוהקבועהשל שרש 'מנה' (במובן"למנות ימינו")]:רש"ר הירש מָן הוא -משרש'מנה':לקבוע מִכסה ידועה של דבר עבור תכלית ידועה.ומכאן"מנה", "מנת", "מן":מנה קצובה לאיש.רש"ר הירש (שם פסוק לא) – ד"ה ויקראו בית ישראל את שמו מן – 'מן': 'מנה'שנתנה מיד ה'.3

[ראב"ע וסייעתו4ביארו את המלה "מָן"כלשוןהזמנה/זמינות]:אב"עשמ'טז:טו[הקצר] – מן הוא -מטעם:מַן יִנְצְרֻהוּ (תהלים סא:ח).וַיְמַן ה'דָּג גָּדוֹל(יונה ב:א).כטעם זימון.5[וכך פירש את המלה בעל המדרש שכל טוב -לשוןמזומן]:שכל טוב (בובר)שמות טז:טו -ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא.מזון מזומן לנו הוא,ודומה לו: וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל(יונה ב:א),וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת (שם ד:ז),יסוד המלה מ' נ'.[גם האר"י ז"ל הסכים להוראה זו,אולם דרשה גם לענין הזיווג]:ספר הליקוטים לאר"י ז"ל(עקב פח):וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן(דב'ח:ג),פירוש,כשהאכילך את המן,דהיינו שזימן לך אשה6,וזהו מן מלשון:וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ (דנ'א:ה)7.

[הוראה הקשורה לזמינותהיא שמירה,שהרי אין דבר יכול להיחשב כזמין ומוכן לעת הצורך אלא אם כן הוא שמור מפני היזק.מכאן נובעת לשון "ממונה" (משרש'מן'לדעת מנחם)במובןפקיד /אחראי.תרגומה של "פקיד" / "פקודה"הוא"מני" / "ממנה",וכן פירשוה המפרשים,כגון]:בראשית מ:ד וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים;ת"א -ומני רב קטוליא.במ'לא:יד -וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל;ת"א -ורגיז משה על דממנן על חילא.רש"י -פקודי החיל -ממונים על החיל.יר'לז:יג -וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה;רש"י -ושם בעל פקידות -ממונה לשמור שלא יצא איש.נחמיה יא:יד -וּפָקִיד עֲלֵיהֶם זַבְדִּיאֵל;רש"י -פקיד -ממונה.[וכן פירשו לשון "מינוי" / "ממונה"בעברית כלשון פקידה/הפקדה,כדוגמת]:דנ'א:יא -הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים;אב"ע -פירוש אשר מנה כמו הפקיד,ובלשון חכמים:ממונה;מצ"צ -אשר מנה -אשר הפקיד,כמו:ומהם ממונים על הכלים (דה"א ט)8.

[לעומת פירוש ראב"ע הנ"ל,שהתייחס רק להוראת זמינותשל "מָן",רש"י וסייעתו פירשוה כלשון הכנת מזון]:רש"י שמ'טז:טו – מן הוא – הכנת מזון הוא,כמו:וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ (דניאל א:ה).[קרוב לכך משמע מתוך סידור הפסוקים במחברת מנחם,שחבר במחלקה אחת9ב'פסוקים המורים על הכנהמחד,ומאידך- ב'פסוקים הקשורים למָן]:וַיְמַן ה'דָּג גָּדוֹל (יונה ב:א),אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם (דנ'א:י), מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ (שמ'טז:טו),וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן (שמ'טז:לא).[אולם,השאלה נשארת פתוחה לפי זה:האם המלה "מָן"בעצמה מורה על המזון (מנה /חלק,כשיטת ר' בחיי ורשר"ה הנ"ל),או על מוכנותו/זמינותושל האוכל (כשיטת ראב"ע)?].

[יש לציין כי דברי רש"י משקפים כמעט מלה במלה את דרשתם ז"ל]:סוכה לט: – בִּכְדֵי מָן שָׁנוּ.מאי משמע דהאי מן לישנא דמזוני הוא -דכתיב:וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ וגו'(דניאל א:ה).[משמע מלשונם ז"ל שעיקר משמעות "וימן"קשורה במיוחד לאוכל.10 ברם,רש"י בפירושו לפסוק בתנ"ך הסביר שהמלה מורה על ענין הזמנה,מבלי להזכיר את הַקֶשר למזון]:דנ'א:ה -וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ;רש"י -וימן -ל'הזמנה.11[אלא נראה לפ"ז שמשמעות המזוןשל "מָן"איננה המשמעות העיקרית,אלא על פי הענין,וכך מפורש בלשון רש"י בגמרא]:רש"יסוכה לט-וימן להם המלך -בצרכי סעודה משתעי קרא בדניאל:וימן המלך -ויפרנס המלך12.

[ועוד,הרי דרשו ז"ל גם לשון "טרף"וגם לשון "חק"בצורה זהה]:ביצה טז. – כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב (תה'פא:ה).מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא -דכתיב:וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה.מר זוטרא אמר מהכא:הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.סנהדרין קח: – וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ (בר'ח:יא)…מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא -דכתיב הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.[ובוודאי שאין הכוונה שלמלים הללו אין הוראות שונות,אלא שיש להן גם משמעות מזון על פי ההקשר.יוצא איפוא לפ"ז שגם לרש"י המלה "מן"מורה ביסודה על ענין הזמנה והכנה,ומשמעותהמזוןמושאלת לפי הענין].

[לסיכום,חוץ מאלו המפרשים "מן"כתרגום של "מה",ראינו ד'פירושים עיקריים:א) מנהמתנהב)קיצבה ידועהוקבועהג)זמינות/מוכנותד)שמירה.ונראה שגם מלים אחרות בעלות אותיות "מן"קשורות לענינים הללו,ואלו הן: 1. ימין 2.מיומן3.מזומן4.ממונה/ מנוי5. טמן6. כמן7. סימן8.ארגמן9.אימון].13

  1. ימין- [לשון"ימין"מציינתמוכנות,זמינות]:ישע'סג:יב-מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ;רש"י-בכל עת שהיה צריך לעזרתו של הקדוש ברוך הוא היה זרועו מוכן לימינו.קהלת י:ב-לֵב חָכָם לִימִינוֹ;רש"י-לב חכם לימינו -חכמתו מזומנת,להטותו אל דרך המיומנת לטובתו.משלי כז:טז-צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא;אב"ע-ובענין שהימין מוכנת לכל דבר אמר ושמן ימינו.שמ'יג:טז-וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה;חזקוני-לפי שהימין מזומנת לכל דבר ומושיטין אותה בכל מקום.מלבי"ם פרשת ויקרא (מקטע ב)– שם ימין נקרא מלשון הזמנה:וימן ה'דג,או מענין:אשר מנה את מאכלכם.
  1. מיומן- [מלשון"ימין",עניןמוכנות,זמינות,רגילות]:חולין צא.– אמר רבא,אמר קרא:הירך-המיומנת שבירך;רבינו גרשום-המיומנת שבירך.כלומר שהוא ימין.מדרש תהלים (בובר)טז:ח-כי מימיני בל אמוט.מלמד שהיו דברי תורה מיומנין לדוד.זבחים נג.– וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק;רש"י-המיומנת שבימין -אצבע הרגילה למלאכה ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל.קהלת י:ב-לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ;רש"י-לב חכם לימינו -חכמתו מזומנת להטותו אל דרך המיומנת לטובתו.תה'מה:ה-וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ;רש"י-תורה אותך טכסיסי המלחמה לעשות ימינך נוראות…ימין המיומנת להלחם.14
  1. מזומן- [עניןמוכנות,כדמצינו כבר במקרא15]:עזרא י:ידיָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים;מצ"צמזומניםענין הכנה וקביעות,כמו:בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת (נחמיה יג:לא)16. [את הקשר הסביר הערוך השלם (ערך'זמן'): "מזומן"מורה עלהכנה לזמן ידוע,מהשם"זמן"17.
  1. ממונה/מנוי- [היינו הפָּקִיד החייב בשמירת ישות כלשהי (שהרי שמירת ישות היא תנאי מוקדם לזמינותה,כנ"ל),כדוגמת]:דנ'א:יא-הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים;אב"ע-פירוש אשר מנה,כמו הפקיד,ובלשון חכמים "ממונה".
  1. טמן- [סוג של שמירה,כענין"ממונה"הנ"ל-שאין דבר מוכן וזמין ללא שמירה]:שמ'כב:ו-כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר;פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)– אין שמירה לכסף אלא בקרקע,אבל נתנם לו ערב שבת שאין מספיק להטמינם בקרקע פטור.[וכן פירש רש"י את הפסוק "הנה מקום אתי",שהוא מקום מוכן להטמנה ולשמירה מן ההיזק]:שמ'לג:כא-הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר;רש"י-יש מקום מוכן לי לצרכך שאטמינך שם שלא תזוק.
  1. כמן- [שם נרדף להטמנה,עניןאוצר שמור,כענין"ממונה"הנ"ל-שאין דבר מוכן וזמין ללא שמירה]:יחזקאל יא:מג-בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף;רד"ק(ערך'כמן')-פירוש מטמוני.מעשרות ד:א-הַמְכַמֵּן בָּאֲדָמָה;רע"ב-המכמן באדמה -המטמין פירות…כדי שיתבשלו18.[והואגםתרגומו של מארב,שהמתחבא במארב מוכן19להתנפל בכל עת]:דב'יט:יא-וארב לו;ת"א-ויכמון ליה.20
  1. סימן- [לשון ארמית,שהיא תרגומה של "מטמון",אוצר סגור ושמור,כענין"ממונה"הנ"ל-שאין דבר מוכן וזמין ללא שמירה]:בר'מג:כג-אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם;ת"א-יהב לכון סימן בטועניכון.דב'לג:יט-כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל;ת"א-ארי נכסי עממיא ייכלון וסימן דמטמרן בחלא.ישע'מה:ג-וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים;ת"י-וְאֶתֵּן לָךְ אוֹצְרִין דַחֲשׁוֹךְ וְסִימָן דְמִטַמְרָן.
  1. ארגמן- [כדרכם בכ"מ,חז"ל דרשו את המלה בעלת חמש אותיות "ארגמן"כמורכבת מן 'ארג'ו'מן']:במ"ר יב:ד-ארגמן(שה"ש ג:י) – שיצרו הקב"ה לארוג מָן לבריות.ואין מָן אלא פירות ומזונות,כמה דתימא:וימן להם המלך וגו' (דנ'א:ה);מהרז"ו-לארוג מן -שהפירות והתבואה גדלים בדמיון אריגה ממש בגידים וחוטים,זה תוך זה.
  1. אימון- [המן ירד במדה קבועה וקצובה -מדה שווה ויציבה בכל יום,כפירוש רשר"ה המובא לעיל.המן ירד בקביעות…כעין ידיו של משה המתוארות בפרשתינו]:שמ'יז:יב-וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ;[פירשה רמב"ן מלשון מהימנות,קיום וחוזק]:רמב"ן-וטעם ויהי ידיו אמונה -שהיו עומדות וקיימות ברוממותן,כלשון:וַאֲמָנָה עַל הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ(נחמיה יא:כג),וכן:אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה (שם י:יא),דבר קיים בברית,וכן:הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן (ישעיה כב:כג),חזק.

[המן הפיזי אמנם חדל לירד עם כניסת ב"י לארץ,אולם לקחו קיים לעד.עלינו להפנים שכל פירור שבא לידינו אינו מגיע לבד.הקב"ה ממנה לכל אחד מנה לפי צרכו,מנה שמורה,מנה מזומנת -ועלינו רק לבקש,כהבטחתו יתברך]:תה'פא:יא-אָנֹכִי ה'אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ;רד"ק-אנכי ה'אלהיך.תכיר בדעתך מציאותי ותזכור הטובה שעשיתי עמך שהוצאתיך מארץ מצרים.הרחב פיך לשאול,וכל משאלך אמלא אם תשמע לי.

1[ומופיעה המלה יותר פעמים בפרשת בשלח מבכל פרשה אחרת (ה'פעמים בפרשתינו:שמ'טז:טו,לא,לג,לה[2x].ועוד ה'פעמים בכל שאר הפרשיות:בהעלותך:במ'יא:ו,ז,ט.עקב:דב'ח:ג,טז)].

2[והשוה גם את פירוש רשב"ם על אתר.ויש שפירשוה כלשון "מאין",בדומה ל"מנן"בארמית]:ר'חיים פלטיאל-ויאמרו איש אל אחיו מן הוא.לשון שאלה הוא כלומר מאין הוא זה דמאין מתרגמי'מנן.רבינו חננאל(מצוטט בר'בחיי)כתב"מן הוא",כלומר:מאין הוא,לפי שלא ידעו מה הוא.

3[ולהכוה"ק,עניינם של מן ומנה הוא חשיבות,כמו"מנון" / "ינון"]:הכתב והקבלהשמ'טז:טו-מן הוא…יתכן דברי רנ"ו שהוא לשון חשיבות כמו:וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן (משלי כט:כא),לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ (תה'עב:יז) – שהוא לרש"י חשיבות שררה.ומזה:מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים (דנ'א:יא),מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים (דה"א ט:כט) – שהוא מנוי פקידות גדולה ושררה.כי בראותם אותו לא ידעו לכנותו בשם,לפי שהיה דבר נכבד ועינו כעין הבדולח יורד משמים,לא עלה על לבם כלל שירד לאכילה,וע"ז אמר הכתוב:כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא,כלומר לא ידעו מה טבעו…קראו בתמהון לבב מן הוא…כלומר דבר חשוב הוא.

4[כך פירש גם ר'בחיי במקום אחר]:ר'בחיי דב'ג:כז-קרא מזון… "מן"ע"ש ההזמנה שבא להם מזומן בכל יום.

5[וב"פירוש הארוך"]:אב"עשמ'טז:טו-מָן הוא -מגזרת:אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם (דנ'א:י).

6[יש להסביר שהרי המן הוא "הלחם אשר נתן ה'לכם" (שמ'טז:טו).ומצינו לחם כרמז לנישואין,כמו]:שמ'ב:כ-קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם;רש"י-שמא ישא אחת מכם,כמה דאת אמרת:כי אם הלחם אשר הוא אוכל (בר'לט:ו).

7[ורשר"ה בפירושו לתהלים,הציע שילוב בין הוראת זמינות/מוכנותשל "מן"להוראתמנה /חלק]:רשר"ה תה'עח:כגכה-וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן – 'מן'במלוא מובן המלה,היינו כמה שמינה וזימן להם,כמנת חלקם מאת ה'.

8דה"א ט:כט-וּמֵהֶםמְמֻנִּיםעַל הַכֵּלִיםוְעַלכָּלכְּלֵיהַקֹּדֶשׁ;רלב"ג שם ט:כחכט-ומהם-ומהלוים היו קצתם ממונים על כלי העבודה…כמנהג הפקיד על שמירת דבר מה ומהם היו ממונים על הכלים.

9[בערך'מן';מחלקה זו היא השניה מתוך שבע מחלקות].

10[וכן משמע מהחלק הראשון של הזוהר הנ"ל]:זוהר ב:מז,במח,א-וַיְמַן ה'דָּג גָּדוֹל (יונה ב:א).וימן כמד"א:וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר (דנ'א:ה),מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם (דנ'א:י) – [שהוא לשון נתינת מנת אוכל].אבל האי קרא הכי מבעי ליה [אבל מקרא זה כך היה צריך לומר]:וימן ה'את יונה לדג,דהוא מנה הוא דמשדר ליה [שהוא המנה ששלח ה'לדג!].

11[וכן באיזכורים אחרים של פועל "מנה"]:יונה ד:ו-וַיְמַן ה'אֱלֹהִים קִיקָיוֹן;רש"י-וימן-לשון הזמנה.דנ'א:י-אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם;רש"י-אשר מנה -אשר הזמין וסיפק.

12[גם בתהלים פרש"י מעין כך]:תה'סח:כד-לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ;רש"י-מנהו-תהיה פרנסתו כדאמרינן,מאי משמע דמן לישנא דמזוני הוא?דכתיב:אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וגומר (דניאל א:י).[סובר רש"י(ראה דעות שונות במפרשים שם)שהענין שם הוא ג"כאכילה ותזונה,וכדעת מצ"ד שם]:מצ"ד-מנהו-הכנת מזון כ"א מלשון כלביך יהיו ניזון מדם אויביך כי ילוקק דמם בלשונו.

13[המלה"רימון"אינה נמנית כאן,לפי שמשמע שאות הנ'בסופה איננה שרשית,והמלה נגזרת מן 'רום'.כך כתב ב"לקט יושר" (ליקוט מפסקי תרומות הדשן),עמ' 121]: רימון רמז לכסא הכבוד,כי רימון מלשון רם ומרום.[וכך כתב גם ב"ברכת שלום" (לבעל הסולם),דף צרח.וראה גם מתיבתא -קידושין פא:(א),הערה יא].

14[חז"ל גם דרשו שמות בעלי אותיות 'מן'של אישים המוזכרים במקרא מלשון "מיומן"ו"ימין",כגון]:סוטה לד:– וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק (במ'יג:כב).תנא:אחימן-מיומן שבאחיו;רש"י-מיומן-גבור שבהם כמו שיד הימין חשובה מן השמאל.שכל טוב (בובר)בראשית מו:יז-וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה (בר'מו:יז).כדכתיב:מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ (שם מט:כ),מיומנת עליו.שכל טוב (בובר)בראשית מו:י-ובני שמעון…וימין-מיומן למלחמה.מדרש אגדה (בובר)פינחס פרק כו-אביו קרא לו בנימין -בן מיומן.

15[ובלשון חז"ל מצינו זימון במובנים שונים:1.הכנת/ייחוד מקוםשיהיה מוכן לכל עת,כמו]:שבת י:(עם פירוש מתיבתא)– הזמינוהזמין מקוםלבית הכסא מהו מה דינו לענין אמירת דבר שבקדושה בתוכו האםיש זימון הזמנהלבית הכסאומחמת ההזמנה נאסר לומר בו דבר שבקדושהאו אין זימון לבית הכסא. [ומורה המלה גם על:2. הכנה כללית -דברהמוכן בכל עת ובכל מקום,כדוגמת]:ברכות נז.– הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו;רש"י-פרנסתו מזומנת -כנחש שעפר לחמו,ומצוי לו בכל מקום.

16[וכן מופיעה כתרוגמה של "נכונים"]:שמ'יט:יאוְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי;ת"א-וִיהוֹן זְמִינִין.

17[וכעין ב'ההוראות של המלה "עת",המורה על זמן מסוייםמחד,ועלמוכנות וזמינותמאידך,כפירוש המלה "עתי"]:וי'טז:כא-וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה;ת"א-וישלח ביד גבר דזמין למהך למדברא;רש"י-איש עתי -המוכן לכך מיום אתמול.כריתות יד.– עתי-במזומן;רש"י-במזומן לו -שיזמנוהו מאתמול להוליך השעיר.

18[ושמא יש להציע קשר לזרעון המכונה "כמון"ע"ש מוּכָנוּתוֹ,כדברי רש"י,שהוא נחבט בקלות]: ישעיה כח:כז– בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט;רש"י שם פסוק כט– הכמון והקצח… לפי שהם נחבטין בקל.

19[כדוגמת]:הושע ז:ו– קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם;רש"י– לבם בארבם – הכינו והזמינו את לבם במעשה אורב שלהם.

20[ובתלמוד]:סנה'כט.– הכמין לו עדים אחורי גדר;רש"י-הכמין-החביא,כמו:וְאָרַב לוֹ (דב'יט) – ויכמון.

image_print

השאר תגובה