מצורע: המקום שלי ~ יהושע שטיינברג

 


[התורה מונה מספר פעולות המוטלות על המצורע שעליו לבצעם בעת הִטָּהֲרוּ מן הצרעת.בין השאר,עליו לגלח את שערו]:
ויקרא יד:ט וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו.
[ברור שהמלה "זָקָן" (שער הפנים)מושאלת מלשון "זָקֵן" (מבוגר).ידועה הדרשה שדרשו חז"ל במלה "זקן"]:קידושין לב:אין זקן אלא חכם,שנאמר:אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל(במדבר יא:טז);רבי יוסי הגלילי אומר:אין זקן אלא מי שקנה חכמה,שנאמר:ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח:כב).
[רש"י פירש שדרשה זו מבוססת על נוטריקון]:רש"י אין זקן אלא זה שקנה חכמה ולשון נוטריקון דבר הכתוב.[ומכיון שאין אות ח'במלה"זקן",מסתבר שהנוטריקון הוא המלים "זה קנה"בלבד1.בנוסף,דרשו גם את שם העצם "קָנֶה" / "קָנִים" (קנהסוף)בעניני קנין חכמה ובינה]:ברכות נו:תנו רבנן:הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה,שנאמר:קְנֵה חָכְמָה(משלי ד:ז),[והרואה]קנים יצפה לבינה,שנאמר:וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה (שם).[מכאן נראה עכ"פ שחז"ל ראו בשתי אותיות 'קן' רמז לקנין כל שהוא].
[אותיות'קן'מופיעות לראשונה בתורה בשמו של קין,וניתן שם טעם לשמו]:בר'ד:א וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה';[המפרשים פירשו את השם בצורות שונות.רמב"ן פירשו כענין קנין לה']:רמב"ןהנכון לי,שאמרה הבן הזה יהיה לי קנין לה', כי כאשר נמות יהיה במקומנו לעבוד את בוראו.
[אולם,בעל הכתב והקבלה הביא ש"קניתי"מתפרשת כלשון קנאה]:הכתב והקבלהקניתי איש את ה' – במדרשהנעלם2לא יהיה זה כמונו לתתכבודו לאחרכי ה'קנא שמו אל קנא הוא,עד כאן [לשון המדרש נעלם.מסביר הכוה"ק שדרשו לשון "קניתי"]מלשון קנאהנ"לשפירושו קניתי על כונת קנאה.ואין זה תימה כ"כ, כי מצאנו:סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה3(יחז'ח:ג) שהיה משפטו:המקניא(רשב"ם4)…קראה הבן בשם קיןשהוא יהיה איש שיקנאלכבוד ה'…[ומציע הכוה"ק הסבר לקשר בין 'קנה'ל'קנא']:אחר ההתבוננות יראה ענין הקנאה קרוב לעניןהקנין,כי קנין הוא שם לדבר הבא לרשות אדם ומיוחס אליו והוא בעליווהקנאה היא שחושב בלבו שהמעלה והיתרון שיש לזולתו ראוייותר להיות קנין שלו.[ומעין כך פירש גם רש"ר הירש גם כלפי הקב"ה כביכול]:רשר"ה שמותכ:ה אל קנא – 'קנא'קרוב ל'קנה'5:לטעון טענת קנין ובעלות,לתבוע דבר בדרך של תביעת זכות,לתבוע עלבונה של זכות שנפגעה,זכות של עצמו או שלאחר.
[בנוסף לקשר שבין השרשים 'קנה'ל'קנא',מרמז ריקאנטי לקשר בין "קנה"ל"קן"צפור]:ריקאנטי בר'א:א מלת קן מלשון קניןומלשון קן צפור והבן.[הרקע לדבריו הוא כנראה מדברי הזוהר,שלקראת התגלותו של מלך המשיח,הוא קודם מסתתר במקום הנקרא "קן צפור"]:זוהר ב:ח,ב[עם פירוש הסולם]כיון דאתקן משיח על ידא דצדיקיא בגנתא דעדן[כיון שהמשיח נתתקן על ידי הצדיקים בגן עדן],יעול בההוא דוכתא דאקרי ק"ן צפו"ר כמלקדמין [יכנס כמקודם במקום זה שנקרא קן צפור]…וחמי תמן ההוא דיוקנא דחרבן בית מקדשא,וכלהו צדיקיא דאתקטלו ביה [ורואה שם צורת חורבן בית המקדש ואת כל הצדיקים שנהרגו בו],כדין נטיל מתמןעשר לבושי קנאה;[אז לוקח משם עשרהלבושי קנאה;עד כאן לשון הזוהר.שים לב שהוא לוקח את לבושי ה"קנאה"דווקא מהמקום המכונה "קן"צפור,ונכנס לשם כשהוא כבר "מתוקן".ויש לפרש על פי דברי ריקאנטי הנ"ל שמושג הקנין מתחיל עם מונח ה"קן" – היינו הבית6,כלומר הקנין הוא הבאת דבר לבית שלי לקן שלי.ומאז היותו הדבר בקן שלי, או שאני שומר על קנין זה בקנאות,או שיהיה סיכון לאובדן הקנין והיכנסו לרשותלקןאחר].
[הכתב והקבלה מרחיב על הקשר בין אלו המלים]:הכתב והקבלה(בר'יד:יט ת"ד):קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (בראשית יד:יט)יבוא לשון קנין בענין העשיה,וכן: כִּיאַתָּהקָנִיתָכִלְיֹתָי(תה'קלט:יג)…וכן:הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ(דב'לב:ו)…ול"נמלת קנה הוא לשון תיקון סדור הישרה והכנה,מענין:מְעֻוָּתלֹאיוּכַללִתְקֹן(קהלת א:טו),תִּקֵּןמְשָׁלִיםהַרְבֵּה(שם יב:ט),וכשם"תקנה"ברבותינווגםבלא ת'אמרו:שמע קַן קוּלְמוּסָא וְקַן מְגִילְּתָא (גטין ו.) – והואתיקון וחתוך הקולמסואפשר שלזה יקרא מדור העוף"קן"צפור,להיותומסודר ומוכן לשמירת האפרוחים והביצים,בל יפלו לארץ ויתקלקלו,והוא ג"כ לשוןתקנה.וגם לרבותינו מלת קנה ענין תקון,כי אמרו:קונה שמים וארץמוסב על אברהם שהוא תיקן את העולם מקלקול מעשיהם ומשבושי דעותיהם7...[מוסיף הכוה"ק ומביא את דברי המכילתא דרשב"י פ"ז8]: "קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ(בראשית יד:יט)…הוא המוליךוהמנהיג והמתקן".
[ואכן,כבר הקדים רש"י את ריקאנטי ואת הכוה"ק,שפירש"אביךקנך"בפרשת האזינוכלשון"קנין",כלשון"קן"וכלשון"תקנה"9]:דב'לב:ו הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ;רש"י הלא הוא אביך קנך שקנאך,שקננך בקן הסלעים ובארץחזקה,שתקנך בכל מיני תקנה.[אמנם,יש להבין מדוע נמנע רש"י מלפרש "אביך קנך"כפשוטו,היינו מלשון עשייה ובריאה10,כפי שפירש רש"י בעצמו בפרשת לך לך]:בראשית יד:יט קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ;רש"י קונה שמים וארץ כמו:עושה שמים וארץ (תהלים קלד:ג)11.
[הזכרנו לעיל את דברי רבותינו בענין קני סוף]:ברכות נו:תנו רבנן:הרואה קנהבחלוםיצפה לחכמה,שנאמר:קְנֵה חָכְמָה (משלי ד:ז),[והרואה]קנים יצפה לבינה,שנאמר:וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה (שם).[בִּשְׁלָמָא דרשת "זקן"הנ"ל דרשו בענין קנין חכמה ע"פ הנחה סבירה שבמשך השנים יקנה אדם ממוצע נסיון וחכמה במדה זו או אחרת.אולם,מה ענין ראיית סתם "קָנים"לחכמה ובינה?].
[מאפיין אחד שמצינו בקנה הוא חלילותו,כדברי ראב"ע]:שמות כה:לבוְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ;אב"ע טעם קנים.עגולים ארוכים,חלולים12.[והיינו שמבנה הקנה הוא כעין צינור,צינור לשאיבת מים.ובהפשטה,הוא מסמל את שאיבת חכמת התורה כי אין מים אלא תורה (ב"ק יז.).ומכאן יש להבין את הָרְאָיָה שמביא ר' יוסי הגלילי הנ"ל מסֵפֶר משלי,שאין זקן אלא מי שקנה חכמה]:משלי ח:כב ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.[כלומר,ה' ברא את העולם ומחדשו תמיד באמצעות קנים וצינורות בהם הוא מזרים את חכמת תורת החיים[.
[וזֵכר לדבר בהמשך שם (פסוק כד)]:בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי.[שתי המלים ה"נרדפות"לבריאה בהן נקט שלמה המלך כאן שתיהן מורות על חלילות ונביבות,היינו שברא את העולם על תשתית קנים,בכדי לקוננו בקנים,שמסוגלים לשאת את התרופה והתקון הנצחי לבל יִשָּׁחֵק,שזה תוצאת המחדל של כל חפץ בעולם בדרכי הטבע13.יש לומר שלכך התכוון רש"י ה"פשטן"-בשלש ההוראות שייחס ל"אביך קנך"הנ"ל,כי בניגוד לשרש 'ברא'המורה על יצירה ועשייה יֵש מֵאיִן,ותו לא שרש'קנן'כולל גם ההִתְעָרְבוּת התמידית של הבורא,ואת המנגנון הבלתיפוסק להתחדשות עולם העשייה,עוה"ז.הקב"ה גילה לנו וקישר אותנו ל"מעיין הנעורים"הנצחי,ודרכו קונים שני עולמות].
[יה"ר שנקנה חיי נצח דרך הצינורות שהכין לנו קוננו,ונזכה שיצא משיח צדקינו מקנו ויגאלינו במהרה].
1[וראיה לדבר שנדרשת המלה בצורה שונה]:ב"ר נט:ווְאַבְרָהָם זָקֵן (בר'כד:א),זקן זה קנה שני עולמות.
2מדרש הנעלם פ'בר',מאמר קניתי איש את ה'.זהר חדש פ'בר',מאמר קניתי (א:לג.) – א"ר אליעזר חזרה חוה להודות על אותו עון שעברה,ואמרה לא יהיה זה כמונו לתת כבוד לאחר זולתו.אבל זה [יהיה]את השם ממש ולא לאחר.
3[כלומר,אע"פ שהמלה "המקנה"מורה ג"כ על קנאה,היא מופיעה כאן באות ה'תמורת א',בהתאם למדרש הנעלם,שדרש"קניתי"מלשון"קנאה",שמרמז לקשר בין שני הענינים הללו,כפי שממשיך ומסביר].
4[צ"ל רד"ק,וכ"כ אברבנאל ומצ"ד שם].
5בחילוף אותיות אחה"עע'נספח א' "חילוף אותיות".
6[כדדרשוחז"ל"קניםתעשה את התיבה"מלשון"קן"צפור]:בראשית רבה (וילנא)פרשת נח לא:טקִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (בראשית ו:יד),קילין ומדורין;מת"כדרש לשון"קן צפור".
7[ב"ר מג:ז,ע"שובמת"כ וידי משה].
8השוה מכילתא דרשב"י בשלח פ' טו.
9[ספר קדושתהתורה ודקדוקיה לדבריםלב:ו.וראהגםאת ספר משכיל לדוד שם].
10[כפירוש רמב"ן כאן,וכדמשמע מהזוהר בפסוק אחר]:מדרש הנעלם דף ה.בתורה ברא את העולם,שנאמר:ה'קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח:כב).וזהו בראשית ברא אלהים.[וראה גם ספר חרדים מצוות התלויות בארץ פרק ג].
11[באשר לשאלה הזאת,י"ל שכאן רש"י מפרש "קונה"מהמבט של הגוי הצדיק מלכיצדק.בניגוד לכך,בהאזינו הַמְדַבֵּר הוא כביכול הקב"ה בכבודו ובעצמו שהתכוון ללמד לעם את כל ההביטים שמנה רש"יבמלה"קנך"].
12[ומכאן יש להסביר מלים אחרות משרש 'קן' (לשיטת מחברת מנחם),כגון המלה "קִינוֹ",שפרש"י כלשון תיק המתלבש מעל ידית הרומח]:ש"ב כא:טזוּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת;רש"יומשקל קינו הוא כמו תיק שבראש בית יד הרומח;[היינו חללו של התיק (בדומה לחלל הקנה).ושמא יש להציע שהמלים "קינה"ו"קוננים",נגזרות בהשאלה,שניגנו המקוננות בכלי בעל חללא]:יחז'כז:לבוְנָשְׂאוּקִינָה וְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ.א[היינו ה"אירוס"בלשון משנה (כלים טו:ו,ועיי"ש גם ביכין טז:ז),שכתב רמב"ם בפה"מ:"בלע"ז טבור"י(תוף מרים),וכבר יקוננו בזה הכלי על המת"].
13[כי שרש 'טבע'מורה בין השאר על טביעה,היינושקיעה תמידית,קרי:שחיקה תמידית.וכן הכינוים המצוים במקרא למלה "עולם"מורות על כך: "תֵּבֵל"נגזרת מן 'בל'א,כדוגמת: "לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם" (דברים כט:ד).וכן"חלד":הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד (תה'פרק מט:ב),ופרש"י שנקראת הארץ כן ע"ש שהיא נושנת ומתחלדת.בניגוד לכך,המלה"עולם"במקרא לפי רוב המפרשים תמיד מורה לא על כדור הארץ,אלא על נצחיות(כמו: "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט:ט).ונראה לכאורה שחז"ל אימצו את המלה הזאת בדווקא לתאר את העולם הגשמי בדרך סגי נהור.אמנם עומק סיבתם נלע"ד הוא האמור כאן:למרות השחיקה הבלתי נפסקת של העולם הגשמי,דווקא בו ניתנו לנו הכלים לקנות את הנצחיות שכולנו משתוקקים לה].א[ראה ח"ש ערך 'בל' (ומאמרינו לפ'אחרי מות בהרחבה)].