image_print

[המלה"תֶּבֶל"מופיעה פעם אחת בפרשת אחרי מות ופעם אחת בקדושים,ולא בשום מקום אחר בתורה.בשתי ההופעות מביא רש"י שני פירושים דומים אבל לא זהים: 1. בדעה א' פירש בהופעה הראשונה שענינה עריות,ניאוף,ובהופעה השניה:גנאי. 2. בדעה ב' פירש בשתי ההופעות שענינה בלילה ובלבול.להלן ההופעה הראשונה של "תֶּבֶל"]:ויקרא יח:כג וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא;רש"י תבל הוא לשון קָדֵש1וערוה וניאוף,וכן:וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם (ישע'י:כה).דבר אחר תבל הוא לשון בלילה וערבוב,זרע אדם וזרע בהמה.[ההופעה השניה של "תֶּבֶל"]:ויקרא כ:יב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם תֶּבֶל עָשׂוּ דְּמֵיהֶם בָּם;רש"י תבל עשו גנאי.לשון אחר מבלבלין זרע האב בזרע הבן2.

[רוב מפרשי רש"י3פירשו את כוונתו בביאורו השני ("דבר אחר")ששרשה של "תֶּבֶל"הוא'בלל' (עניןבלבול וערבוב,כמשמעות לשון רש"י);ויש שפירשו שלשון "תֶּבֶל"נגזרת משרש 'בלה'4(עניןבליה,שחיקה ורקבון).בניגוד לכך,בביאור א' שלו בשתי ההופעות לא רמז לנו רש"י לשרשה של המלה "תֶּבֶל".רוב מפרשיו5פירשו שלפי ביאור זה,אות הת'הינה שרשית (שרשה'תבל').נבדוק כאן בע"ה את נגזרי שרש 'בלה'ואת מקבילי שרש 'בלל' –היסודות האפשריים של מלת "תֶּבֶל"הייחודית.וכן את סיבתו של רש"י לפרש בהופעה ב'שענינהגנאיסתם בניגוד לפירוטו והרחבתו בביאור א' של ההופעה הראשונה (קדש,ערוה וניאוף)].

[כידוע,שיטת רש"י בענין שרשי לשה"ק מבוססת במידה רבה על מחברתו של מנחם,המצוטטת מאות פעמים בפרש"י למקרא ולתלמוד.לדעת מנחם,שרשה של "תֶּבֶל"הוא שתי אותיות 'בל'.מנחם חבר אחת עשרה מחלקות בערך 'בל',והמלה"תֶּבֶל"מחוברת במחלקה השישית בו.להלן מחלקה זו במלואה]:

'בל' המחלקההשישית:תֶּבֶל עָשׂוּ6,וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם7,וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים8,אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל9 עניןקָדֵש הם.ועניןלבלהניאופיםלקדשניאופים;ועניןאפריםבעמיםהואיתבולל יתערבבגויםויתקדשבטומאתםויטמאבערוותניאופים.

[מנחם פתח במלה "תֶּבֶל"ורש"י(בבאור א') נקט כפירושו של מנחם ("קדש,וערוה וניאוף"),והשווה אותו לפסוק השני שחבר מנחם במחלקה:("וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם").וכן בפירש"י לספר ישעיה קישר "תֶּבֶל"עם"תַּבְלִיתָם",כפי שמנחם קישר ביניהם]:ישעיהו י:כה וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם;רש"י על תבליתם לשון תבל עשו (ויקרא כ), על חירופי'וגידופין אשר גדפו נערי מלך אשור אותי.

[לעומת זאת,בענין הפסוק השלישי שחבר מנחם במחלקה ("לַבָּלָה נִאוּפִים"),רש"י בניגוד לדרכוחולק על מנחם]:יחז'כג:מג לַבָּלָה נִאוּפִים;רש"י ואומרלבלהנאופים אמר לי לבי על זו שבלתה והזקינה בנאופים מעתה שהזקינה יזנו תזנותיה ממנה ותצא תאות זנותה מלבה ותחזור בהומנחם חברו עם תבל עשו(ויק'כ), ולא יתכנו דבריו.[כלומר,אין המלה "לבלה"קשורה במהותה לנאופים,אלא היא מורה על נואפת שהזקינה ונשחקה:בלתה].

[וכן בענין הפסוק האחרון שחבר מנחם במחלקה("הוּא יִתְבּוֹלָל"),בו האריך מנחם לקשר אף אותו לענין "קדש,עריות וניאופים",פירש אותו רש"י בהושע כלשון בלבולסתם,בלי קשר לעריות וכו']:הושע ז:ח אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל;רש"י יתבולליבולבל בגולה בין האומות.[ויש להבין את סברתו של מנחם ואת נקודת ערעורו של רש"י בענין].

[כרקע לענין זה יש לציין שתי מחלקות נוספות (ח' וט')שחבר מנחם בערך 'בל']:

'בל' – המחלקההשמינית:אַחֲרֵי בְלֹתִי10,לְבַלּוֹת שְׁאוֹל11,וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה12,יְבַלּוּ בְחִירָי13,וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל14,נָבֹל תִּבֹּל15,בְּלוֹיֵ סְחָבוֹת16.

'בל' – המחלקההתשיעית:וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם17,שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה'18.

[מנחם אמנם לא פירש את המשותף לפסוקים שחבר במחלקות אלו,אבל הקשרם מורים על ענינם:מחלקה ח'ענינהבליה(וגווניה השונים:שחיקה,כמישה,רקבון,קלקול,השחתה19,הפסד20).ומחלקה ט'מצביעה על בלבול וערבוב].

[מכאן נחזור למחלקה השישית,ונראה לחלק את דברי מנחם בה לג'חלקים]:

1. "עניןקָדֵש הם" – [הרי תיאר בכך את כלל המחלקה,כלל השייך לכל הפסוקים לדעתו].

2. "לבלהניאופים,לקדשניאופים" – [הסביר את הקשר של פסוק "לבלה"לענין קָדֵש וניאוף (וחלק עליו רש"י)].

3. "יתבולל יתערבבגויםויתקדשויטמאבערוותניאופים" – [גם פסוק זה לדעתו אינו מתאר בלבול ועירבוב בלבד,אלא עירבוב בעניני טומאה וקדש וניאוףבמיוחד].

[ונראה במה שהעיר רש"י"ולא יתכנו דבריו"בענין הפסוק "לַבָּלָה נִאוּפִים",סובר רש"י שהמלה "לַבָּלָה"מצביעה על בליה ושחיקה21,ובשל כך,מקומה במחלקה ח'. כמו כן,מקומה של "יִתְבּוֹלָל"הוא במחלקה ט'העוסקתבבלבול.שהרי רש"י במקום פירש "יתבולל"כפשוטו,היינוהיטמעותבין הגוים]:רש"י הושע ז:ח יתבולליבולבל בגולה בין האומות22.

[עד כה ראינו כמה אפשרויות בענין שרשה ומשמעותה של המלה "תֶּבֶל".לדעת מנחם עכ"פ,שרשה של "תֶּבֶל";הוא שתי אותיות 'בל',שרשן גם של עניני בלילהובליהלפי שיטתו.ולאחר בדיקת מלים רבות המכילות אותיות אלו,נראה שמצד אחד כולן קשורות בצורה כלשהי לאחד מענינים אלו,ומצד שני ענינים אלו בעצמם קשורים אחד לשני.ונבדוק אותן אחת אחת].

נגזרי'בלל'ועניניבלילה ובלבול:

  1. בלל[עניןבלבול]:כִּי שָׁם בָּלַל ה'(בראשית יא:ט),וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם (שם יא:ז).

  2. תבלול[לפי רש"י הוא מענין בלבול]:ויקרא כא:יחכאֲשֶׁר בּוֹ מוּםאוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ;רש"יאוֹ תְּבַלֻּל דבר המבלבל את העין23,כגון חוט לבן הנמשך מן הלבן ופוסק בסירא,שהוא עוגל המקיף את השחור.[ראב"ע הציע ב'פירושים:א.השוה אותה ל"תֶּבֶל" (השחתה,ולכאורה שרשה 'בלה'24).ב.השוה אותה ל"בלולה" (ושרשה'בלל')]:אב"עתבלול בעינו י"א מגזרת:תבל עשו (ויקרא כ:יב) – השחתה.וי"א מגזרת בלולה בשמן (ויקרא ב:ה).והתי"ו על שני הפירושים נוסף.

  3. בליל[מספוא המעורבב של בהמות]:איוב ו:האִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ;רד"ק(ערך'בלל')לפי שמספוא הבהמות מערבין ומבלבלין אותו משעורה ושבולת שועל.

  4. גבל[ערבוב טיט או קמח וכדומה במים]:פרה ט:המֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ,לֹא יְגַבְּלֵם בְּטִיט;רמב"ם פהמ"שלא יגבלם בטיטורי"א מעת שנתערבו בו בטיט בטל דינם ולא יטמאו.שבת יח.עפר,דבר גיבול הוא;רש"יעפרבר גיבול הוא לטיט של בנין25.ברכ'מ.גביל לתורי;רש"יגביל לתורי גביל את המורסן במים לצורך השוורים.תוספתא חלה א:דקמח קלי שגבלו ועשאו עיסה חייב בחלה.

  5. שבלול[רש"י(שבת עז🙂פירש אותה בלע"ז"לימצ"א" (חלזון),וכן פרש"י גם במקרא.אמנם הוסיף ש"יש פותרין"את המלה כמו "שבולת" (היינו מערבולת26המערבבת ומבלבלת את המים),ומלשון"בלול".וכך מובא במדרש]:תהלים נח:טכְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ;תנחומא וירא יזוה'הִמְטִיר עַל סְדֹם (בר'יט:כד) – זש"ה:כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ (תהלים נח:ט),כמו שבלול כמו שהשבולת הזו של מים שוטפת כל מה שהיא מוצאה,כך תוריבוס [טורבינה]שנאמר:כמו שבלול;הערות ר'שלמה בובר וכונת התנחומא לדרוש שבלול מלשון שבולת27,כלומר זרם מים,וגם לדרוש שבלול לשון בלול,פי'מעורב ומשוגש[כלומר שבלול =שבולת,וכן"שֶבָּלוּל" (לשוןבלילה)]28

  6. תבלין[פירשוה מלשון בלילה]:פירושערוך הקצר (ערך'תבל'א')נקראתבלין יען שהוא בלול ומעורב מכמה מיני בשמים.מעשה רקח על רמב"ם הלכות יו"ט ג:יבתבלין מלשון בלילה,שמערבים אותם עם דברים אחרים.חשק שלמה ערך 'בל'ובלשון החכמיםמיני בשמים חריפים יקראו "תבלין",מלשון בלילה...טעם התבשיל נפלט ונבלל יפה יפה.

  1. טבל[ר'חיים קנייבסקי שליט"א מציע שלשון "טבל" (אוכל לא מעושר,וכן שם הפועל)מורה על תערובת]:רמב"ם מעשר ה:כגהיה אוכל באשכול וחשכה עליו לילי שבת לא יגמורעד שיעשר;דרך אמונה (דף רלב)נקרא"טבל"…מלשון טבלא של עץ שאין ראוי לאכילה (ערוך ערך 'טבלא').ולולי דברי הראשונים היה נראה דלשון טבל הוא מלשון תערובות,וכן לשון טבילה תמיד היא תערובות כמו:ויטבלו הכתונת בדם (בר'לז:לא),שמערבה בדם.וכן:וטבלת פתך בחומץ (רות ב:יד),וכן כל טבילת אצבע (כגון וי'ד:ו),טבילת מקוה (כגון מקוואות ה:ב).וגם כאן הוא תערובות התרומה והמעשרות בתוכו.[בדומה לכך פירש גם הכוה"ק על פי קירבתה ל"תבל"]:הכתב והקבלה שמות כב:כח(ת"ד) – מלאתך ודמעך ולדעתי שם טבל29[כמו]תבל,[ענין]הבלבול והערבובדבר המבלבל את העין מלראות היטב נקרא:תבלול בעיניו (ויקרא כא:כ).וכן התבואה המעורבת בחלקי כהונה ולוי',כלומר בתרומה ומעשר נקראת תבל30,ירצה תבואה מעורבת לבעלים שונים.31

  2. כבול[מלשון כבל,העשוי לאחוז ולאסור.וכן ארץ מלאה טיט נקראת "ארץ כבול"ע"ש שהיא אוחזת ומבלבלתאת הנלכדים בה32]:מ"א ט:יגוַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל33;רש"יארץ כבלים,ארץ טיט,שהרגל משתקע ונכבלת בה.פירוש ראב"ש34ארץ כבול ארץ נבוכה.

נגזרי'בלה'ועניניבליה,הפסד,אפיסות,חבלה ורקבון:

  1. בלה[פירשוה המפרשים במלים שחיקה,כמישה,השחתה,רקבון,כנ"ל.להלן דוגמאות לכך שהביא רד"ק בשרשיו]:אַחֲרֵי בְלֹתִי (בראשית יח:יב),לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם (דברים כט:ד),בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי (איכה ג:ד),יְבַלּוּ בְחִירָי (ישעיה סה:כב),וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְבַלֹּתוֹ(דה"א יז:ט).

  2. בל,בלתי,בלי[עניןשלילה,ובעל היריעות שלמה קישרהּ לענין שרש 'בלה' (בליה ואפיסה)]:י"ש ב:עב,אשרשו של 'בלה':'בל',המורה על האפס,השלילה והאין,כמו:בַּל יָדָעְתִּי (ישע'מד:ח).ונסתעפו משרש 'בל'סעיפות רבות,כגון מלת 'בלי','בלתי'והפעלים מן 'בל',לפי הנחתם הראשונה:יְבַלּוּ(קרי:יכלו)בַטּוֹב יְמֵיהֶם (איוב כא:יג) –ר"ל שימיהם חולפים ונאפסים בטובה,לא בפורענות וצער35.

  3. בלגרש"ימגדיראת'בלג'כאיפוק36(ובמקומותאחריםכלשוןהתחזקות /החזקה37),דהיינושלילהביחס לרגשות,בדומהלהגדרתיריעותשלמהלשרש'בל'כאן.

  4. בלם[פי'לרסן,דהיינומניעתהתקדמות.מלהזומופיעהרקפעםאחתבתנ"ך38].

  5. הבל[מוסיף יריעות שלמה את המלה "הבל"לנגזרי'בל' / 'בלה'המורה לשיטתו על אפיסוּת ורקנות]:י"ש(שם)וכן שם "הבל":הֲבֵל הֲבָלִים(קהלתא:ב)דבר ריק ואפס שאין בו ממש.[ור"א מגרמייזא מביא רמז על פי חילוף מיקום אותיות – "הבל"="בלה"]:קהלת א:בהֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת;תוספות השלם (פירוש ר"א מגרמייזא)הכל הבל אותיות הכל בלה,ולכך ס"ל מה יתרון.

  6. נבֵלָה[יריעות שלמה והכוה"ק גזרו מלה זו מלשון בליה ורקבון]:י"ש(שם)וכן שם "נבלה":לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה (דב'יד:כא) –והוא ג"כ מלשון בילוי ורקבון.דברים כא:כגלֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ;הכתב והקבלהלא תלין נבלתו נבלה נאמר על הפסד מזיגת הגוף,מלשון בלוי39.

  7. אבל[בין הוראות 'אבל'יש משמעות השחתה ואבוד (בדומה לעניני 'בלה'),כפי שפירש רד"ק בשרשיו]:רד"ק(ערך'אבל')ויש מענין שממה והשחתה:עַלכֵּןתֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ(הושע ד:ג)...ויתכן לפרש גם כן וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל(איוב יד:כב),לשון השחתה ואבוד,רוצה לומר שישחתו ויאבדו הנפש והבשר.40

  8. חבל[בין הוראות 'חבל'יש משמעות חבלה,השחתה(בדומה לעניני 'בלה')]:נחמיה א:זחֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ;רש"יחבלנולשון השחתה,כמו:חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת (דניאל ו:כג),וכן חברו מנחם.

  9. זבל[משמעות המלה במקרא היא מדור,בית דירה,כגון]:רד"ק(ערך'זבל')הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי (בראשית ל:כ),ענינו ידור עמי.כי כן נקראת הדירה זבול:בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ (מ"א ח:יג).[אולם בלשון חז"ל המלה מורה על פרש וצואהחומר רקוב ומאוס (כעין משמעות 'בלה'),כגון]:מעילה יב:הזבל והפרש41שבחצר אין נהנין ואין מועלין.

[כמאמר מוסגר בענין הקשר בין "מדור"ל"צואה"יש לציין42שמלה נרדפת ל"זיבול"בלשונם ז"ל היא "דיור"]:מ"ק יב.אין מדיירין;רש"ימכניסין בהמה לשדה כדי שיוציאו זבל,ומזבלין השדה.[ושמא יש לרמוז שכפי שהזבל מפרה את האדמה43,כך עיקר תפקיד הבית,מקום המיועד לפרות ולרבות.שוב מצאתי שפירש רש"ר הירש את הקשר בצורה קצת דומה]:רש"ר הירש בראשית ל:כ(ת"ד) – יזבלני.נזכור כי "זבול"מציין בעיקר את בית המקדש,כמקום הראוי להשראת השכינה: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ" (מ"א ח:יג), "מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ" (ישע'סג:טו);בארמית מציין "זבל"את החומר המכין את הקרקע לזריעה… "זבול"אם כן,איננו דירה גרידא,אלא מקום המספק לגמרי את כל מטרותיו.

  1. סבל[המלה מציינת נשיאת משא,כדוגמת]:ישעיהו מו:דאֲנִי אֶסְבֹּל;מצ"צאסבולענין טעינת משא,וכן:יסור סובלו (ישע'י:כז).[במדרש מתואר הקב"ה כ"סובל את עולמו",וכן"מבלה את עולמו"]:ויק"ר ד:ח(ת"ד) – והקב"ה סובל את עולמו,שנאמר:וַאֲנִי אֶסְבֹּל (ישע'מו:ד)….והקב"ה מבלה את עולמושנאמר:המה יאבדו ואתה תעמוד וכולם כבגד יבלו (תהלים קב:כז).[ונראה להציע שחז"ל רמזו כאן לקשר ביניהם,שהרי הנושא משא כבד בד"כ יתעייף ויתבלה,משא"כ אצלו ית'שלא רק שאינו מתבלה בעצמו מפני הסבל,אלא שורד לנצח,ורואה את כולם נבלים.ובפיוט"מלך עליון"לר"ה המבוסס על מדרש זה,הקב"ה מתואר כ"סובל",וכן כ"סב ומבלה"את העולם]:מחזור לראש השנהסוֹבֵל הַכֹּל.סָב וּמְבַלֶּה כֹּללַעֲדֵי עַד יִמְלוך.[יש שהציעו ש'סבל'הוא שרש כפול: 'סב'-'בל']:ספר פיסוק מקראות שבתורה (ר'איסר דב קוק,טבריה,תשנ"ד)נוטריקון סבל סב ומבלה,כהנוסח של פיוט יוהכ"פ סובל הכל סב44ומבלה כל.

מלים המתפרשות כנגזרי 'בלל'ו/או כנגזרי 'בלה':

  1. תֵּבֵל[כינוילעולם הגשמי.יש שגזרו מלה זו מלשון בליה,ויש שפירשוה מלשון בלילה.1.מלשוןבליה]:פירוש התוי"ט לספר בחינת עולם ד:וונראה שתיאר עולם הזה "תבל",כי שרש תבל בלה,ותי"ו נוספתכי כל מסמליה מהרה כירק דשא יבולון.ח"ש(ערך'בל'45ת"ד)ויקרא העולם השפל "תבל"…על שם הַבְּלוּיוֹת וההפסד,שכל מה שיש בעולם השפל אינו דבר של קיימאשנפסד ומתכלה.[2.מלשוןבלילה]:אדרת אליהו להגר"אנחום א:הוְתֵבֵל וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ תבל הוא מקום שבלול מיושבי הארץ מאדם בהמה וחיה ורמש וצפור כנף.רשר"ה תה'ט:ט46ישפט תֵּבֶל בצדק – 'תֵּבֶל'מן'בלל'מסמן את עולמם של בניאדם על כל הערבוביה שלו,על כל יחסי ההפקר,חסריהחֹק והסדר,בנִגוד למונח 'ארץ',המציין את העולם החומרי המתפתח בסדר קבוע.

  2. עיבל[ההר עליו נצטוו ב"י"לתת את הקללה"נקרא הר עיבל.יש שהציעו רמז בשם "עיבל",שהוא מורכב מן "עי" (חורבן),ו"בל" (שלילה/העדר,בליה ואפיסה)]:שבטי נחלתך (דף17)והר"עיבל"כולל שני שרשים: 'עי'שהוא שם חרבה,כמו:וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה47(ירמיהו כו:יח).ו'בל'לשון'בלי',כלומר העדר.ומקום זה מלמד על החורבן וההעדר שמחוץ לקיום המצוות.

  3. יבל[חמש הוראות מצינו לשרש 'יבל':1.יבלת(גבשושית בעור)482.יְבוּל(תבואה ופרי)49.3.יוֹבֵל(שופר)504.יוּבָל(הבאה)51.5.יוּבַל(נהר)52.ונראה להציע שכולן קשורות לעניני בלילהו/אובליה,כדלהלן:1.יבלתמעניןבליה ורקבון53.2.יְבוּלמעניןבליה ורקבוןלדעת י"ש54.3.יוֹבֵללשוןבלבול וערבובלדעת י"ש/ח"ש55.4-5.יוּבָלהבאה,יוּבַלנהרראה בסמוך בהסבר למלה "מבול"שהצענו קשר בין שתי הוראות אלו ע"פ פרש"י].

  4. מבול[רש"י הביא שלשה פירושים למלה]:בראשית ו:יזהִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם;רש"ימבולשבלה את הכל,שבלבל את הכל,שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוךשהציף את הכל והביאם לבבל שהיא עמוקה56.[רש"י מצביע על שלשה שרשים שונים57למלה זו: 1. 'בלה' 2. 'בלל' 3. 'יבל'58.ברם,יש להבין את הדגשתו של רש"י שהמבול "הוביל את הכל"כלפי מטה,ובכיוון בבל "שהיא עמוקה".ונראה לומר שכָּלַל בכך רש"י ב'מנגזרי שרש 'יבל'שהזכרנו לעיל (בקטע19 ["יבל"]):א)יוּבָל(הבאה),ב)יוּבַל(נהר) – שהרי הנהר מוביל את תכולתו כלפי הכיוון הנמוך.בכך הוא גם מבלהאת המקום שהוא מציף,ששום חפץ מטלטל אינו מסוגל לעמוד נגד הזרם.ובכך הוא גם מבלבלאת העולם הגשמי,שרכוש של זה מתערב ברכוש חברו,ושל מדינה זו בשל מדינה אחרת,ובכך מתקשר שרש 'יבל'עם'בלה'ועם'בלל' (ולמנחם שלושתם נגזרי 'בל',כנ"ל)].

  5. תבליתם[גם במלה הזאת,שֶׁהִשְׁוָה אותה רש"י למלה "תֶּבֶל"בשני מקומות כנ"ל,נחלקו המפרשים בענין שרשה.יש סוברים ששרשה 'בלה'59,יש סוברים ששרשה 'בלל'60,ויש סוברים ששרשה 'תבל'61].

  6. תבל[נחזור על דברי רש"י שהבאנו בפתח המאמר]:ויקרא יח:כגוְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא;רש"יתבל הוא לשון קָדֵש וערוה וניאוף,וכן:וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם (ישע'י:כה).דבר אחר תבל הוא לשון בלילה וערבוב,זרע אדם וזרע בהמה.[לפי ביאור ב'שלו,שמשמעותהבלילה ובלבול,אות ת'של"תֶּבֶל"אינה שרשית62.גם לפירוש א'יש שפירשו שאות הת'אינה מן השרש63,אבל הרוב פירשו ששרשה 'תבל'64].

[אולם יש לתמוה על דעה זו האחרונה זו (שאות הת'של תֶּבֶל שרשית),שהרי כתב רש"י במקום אחר שאות הת'אינה מן השרש65]:תהלים נח:טכְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ;רש"יתמסנמס והולך תמס שם דבר הוא,המ'יסוד ועיקר הוא והת'בו יסוד נופל,כמות'של:תֶּבֶל עָשׂוּ(ויק'כ:יב)66.

[הזכרנו לעיל שרש"י בישעיה השווה את המלה "תַּבְלִיתָם"ל"תֶּבֶל",אולם לא פירשה שם מענין קָדֵש,ערוה וניאוףאלא כפי שהמשיך שם רש"י]:רש"י ישעיהו י:כהתבליתםלשון:תבל עשו (ויקרא כ) – על חירופי'וגידופין אשר גדפו נערי מלך אשור אותי67.

ונראה לומר איפוא שפרש"י זה יכול לשמש מפתח לתרץ את שאלתינו בתחילת המאמר בענין סיבתו של רש"י לפרש בהופעה ב' (ויקרא כ:יב)שענינה"גנאי"סתם,בניגוד לפירוטו והרחבתו בביאור א'של ההופעה הראשונה (ויקרא יח:כג),היינו"קדש,ערוה וניאוף".כלומר,בעוד שפירוש "חירופין וגידופין"בישעיה לכאורה אינו תואם את פירוש "קדש,ערוה" (שפירש בויקרא יח:כג),מתאים הוא אמנם לפירוש "גנאי" (שפירש בויקרא כ:יב).ואכן נראה לומר שבסופו של דבר ענינים אלו כולם סוגי גנאי,חרפה וקלון,ואין לך בזיון גדול מקדש וניאופים.ויש להציע שנקט רש"י במלה "גנאי"בלי לפרט לרמוז שה"הגנאי"של קדש וערוה אינו נופל בעיניו ית'משפל הגנאי של ברכת ה'ממש68].

[רש"י69,כפי שהבאנו קודם,אינו חולק על הגדרת מנחם את ב'הפסוקים הראשונים70במחלקה בפני עצמה,בנוסף למחלקת בליהומחלקת בלילה(מחלקות ח'וט').לפי זה,אין משמעות "תֶּבֶל"בלילהממש (כפי שהציע בביאור ב'),אמנם היא גם אינה מתאימה להתפרש כבליהסתם,שא"כ היתה שייכת למחלקה ח',ורש"י לא מחה על כך].

[ונראה לומר שרש"י(בביאור א')מלמד על שתי משמעויות הנובעות מענין "בליה": 1. בליה/התדרדרות גשמית(שחיקה,כמישה,רקבון,קלקול,השחתה,הפסד) 2. בליה/התדרדרות נפשית(קדש,ערוה,ניאוף,גנאי,חירוף,גידוף,קלון)]71.[ובדומה לכך חילק רש"ר הירש בין "תֶּבֶל" / "תבלית"לבין"בליה" (הגם שסובר ששרש כולן הוא 'בלה')]:רש"ר הירש ויקרא יח:כגמשרש'בלה'נגזר שםהעצם"תבלית": "ואפי על תבליתם" (ישעיה י:כה).וכעין זה גם "תֶּבֶל";אף הוא,לדעתנו,שםעצם משרש 'בלה'.עתה'בלה'מורה על שלילת הקייםבהוראה מיכאנית ופיזית:להיות נשחק מרוב ימים או מרוב שימוש.ומכאן בהוראה מוסרית "תבלית"ו"תֶּבֶל":שלילת הצלם האנושי;בעוון פריצות הולך ומתבטל צלמו המוסרי של האדם.[ובעוד שאין בבליה טבעית שום קלון וגנאי ובוודאי שאינה קשורה לענין "קדש",הבליה הרוחנית כוללת כל אלה].

[לסיכום,נצטט קטע מדברי יריעות שלמה שמסביר את הקשר שבין שתי ההוראות העיקריות של שרש 'בל' (1. בליה 2.בלילה)וסעיפיהן]:י"ש ב:עב,אב(ת"ד) –מזה שמורה שם 'בל'על אפיסה וכליון,נגזר ממנו שם 'בלל',כמו:וַיָּבָללַחֲמוֹרִים(שופ'יט:כא),יִגְעֶהשּׁוֹר עַלבְּלִילוֹ(איוב ו:ה) –דהיינו עירוב תבן ושעורים,בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל (הושע ז:ח).ענין כולם לשון אפיסת צורת הדבר והשחתת תבניתו,שע"י שמערבין אותו עם דבר אחר,תשחת צורתו ולא ניכר עוד בעינו כמו שהיה נראה בתחלה.כי נבלה עשה בישראל (בר'לד:ז),עם נבל ולא חכם (דב'לב:ו),תבלול בעינו (וי'כא:כ),ודומיהם.וכן ענין טרוף הדעת ובלבולו,כמו:תמו מן בלהות (תה'עג:יט),בעתֻהו בלהות (איוב יח:יא),שרקו עליך בלהות (יח'כז:לו) –הם שמועות וחדושים ובשורות רעות המבלבלים דעת מקבליהם.[כלומר,כפי שיש "בליה"גשמית מחד ו"בליה"נפשית מאידך,כך יש ב'צדדים מקבילים גם ל"בלילה"72].

[ויה"ר שלא נתבלבל ולא נתבלה בהבלי שוא.שיובלו כל יושבי תבל לדעת את ה'ויתמלאו בחכמת התורה כיבלי נהר,והארץ תתן יבולה.בב"א].

1[מלשון"וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ"(מא יד:כד)].

2[ביאור זה של עירבוב ובלבול מקורו מדבריהם ז"ל]:פסי'זוט'וי'כ:יאתבל עשו. שתיבלו את החוט.ודומה לו:על תבליתם(ישע'י)והיא תועבותם,לשון בלבול.ספרא קדושים י:יתבל עשו על שם שתיבל את החוט;קרבן אהרןשתבלו את החוט כלומר שערבו חוט של שלשלת,דבא הוא ובנו על אשה אחת. [וכן דרשוה מל' "תבלין"]:נדר'נא. – תבל הוא (וי'יח:כג) – תבלין יש בה? מי שניא הדא ביאה מן כולהון ביאות?;רש"יוכי תבלין יש בה כלומר יש בביאה זו טעם מבאחרות?[וראה להלן בסעיף "תבלין"שפ'המפרשים ש"תבלין"נגזרת משרש 'בלל'].

3[מזרחי,שפ"ח,מנחת יהודה. וכן הביאו ראב"ע(וי'יח:כג בדעה ב'),ריב"ג,רד"ק(ערך'בלל').והסכים רש"פ(י"ש[ב:עב,ב],ח"ש[ערך'בל'])שענינה ענין בלילה וערבוב,הגם ששרשה 'בל'לדעתו].

4[רשר"ה וי' יח:כג,מנחת יהודה (שם),קדושת התורה ודקדוקה (שם).ובליקוטים מפרדס (ר"י שרים, דף סח) מביא את שתי האפשרויות].

5[מזרחי,שפתי חכמים, מודע לבינה לוי'כ:יב.וכן חברה ר"י חיוג' בערך'תבל'].

6ויק'יח:כג;רס"גתבלתועבה ותעייה שפלה עד מאד.

7ישעיהו י:כה;מצ"צתבליתםענינו דבר מגונה שאין ראוי לעשותם,כמו:תבל הוא (ויקרא יח).

8יחזכג:מג;[מנחם מייחס הוראת קדשלמלה "לבלה".וקצת סמך לכך במדרש]:ויק"ר לג:ואר"י ב"ר סימ' אין ל' לבלה אלא ל' ע"ז כד"א:בל בבבל (יר'נא).[והרי ע"ז וג"ע אחים, כגון בבעל פעור.וראה רדצ"ה שמ' כב:יזיט].

9הושע ז:ח;[כאן ייחס הוראות טומאה וניאוףלמלה "יתבולל".ואכן,פ'בעל העלי תמר (ירוש'תענ'ב:ו)שהושע ניבא במיוחד על כך]:הושע קורא מנהמות לבו למלכות ירבעם שנשתקע בטומאת ע"ז,אפרים בעמים יתבולל.

10בראשית יח:יב;ת"אבתר דסיבית [ל'שיבה,כלומר אחרי שנשחקתי].

11תהלים מט:טו;מצ"צלבלותמלשון בליה ורקבון.

12ישעיהו נא:ו;מצ"צתבלהמלשון בליה ורקבון.

13ישעיהו סה:כב;מצ"ציבלוענין זוקן כמו יבלו בטוב ימיהם (איוב כא).

14תהלים א:ג;מצ"ציבוליכמוש כמו כאלה נובלת עליה (ישעיה א').

15שמ'יח:יח;רש"ינבל תבלל'כמישהכמו:והעלה נבל (יר'ח:יג),כנבול עלה (ישע'לד:ד)…תש ונלאה.

16יר'לח:יא;רד"קבְּלוֹיֵ סְחָבוֹת בגדים בלוים נשחתים;מצ"צבלוימלשון בליה ורקבון.

17בראשית יא:ז;רש"יונבלהונבלבל.נ'משמש בלשון רבים,וה"א אחרונה יתירה כה"א של נרדה.

18בראשית יא:ט;רש"י סנהד'קט.כי שם בלל ה' –בלבל לשונם.

19[כפי שפירש רשר"ה את המלה "לבלה"]:רש"ר הירש ויקרא יח:כגוָאֹמַר לַבָּלָה נִאֻפִים (יחזכג:מג);הווה אומר: סוף ניאופים לבּלה להשחתה מוסרית גמורה.

20[מלה שנקט בה מצ"צ במ"א]:איוב יד:יחהַר נוֹפֵל יִבּוֹל;מצ"ציבול מל' בליה והפסד. דה"א יז:טוְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְבַלֹּתוֹ;מצ"צלבלותומל'בליה והפסד כמו:בלה בשרי (איכה ג).

21[כמוכח מפירושו שם]:רש"י יחזקאל כג:מגלבלה נאופים זו שבלתה והזקינה.

22[הגם שנזכר "ניאוף"בפס'ד'שם(וכמה פעמים בס'הושע),הוא מוזכר בין עבירות אחרות,ואין קשר מוכרח למלה "התבוללות"לדעת רש"י,כפי שאין "לבלה"מורה על ניאוף,הגם שהמלים מופיעות ביחד בס'יחזקאל].

23[השוה בכורות לח:,מד. (ופ'רבנו גרשום שם) ראהגםאתההערההאחרונהבמאמרלהצעהבעניןסברתמנחםבחלוקתובין"יתבולל"במחלקהו'לביןמחלקהח'].

24[כפי שפי' רד"ק את ל' "בלוי"]:רד"ק יר' לח:יאבְּלוֹיֵ סְחָבוֹת בגדים בלוים נשחתים.[וחבר"בלוי"בערך'בלה'].

25[ולכאורה מקור לשון חז"ל קשור למלאכת ה"גבלים",בוני הקירות (עם טיט / מלט)]:מ"א ה:לבוַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים;רד"קויונתן תרגם וארגובליאיהיו הגבלים בוני הקיר.

26[וכמו שכתב רשר"ה]:רש"ר הירש בר'מא:ה– "שבולת",מציינת גם את מערבולת הנהר, "וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי" (תה'סט:ג).[מקור מלה זו מארמית,והיא תרגומו של ענין מבוכה,כגון]:שמות יד:גנְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ;ת"אמעורבלין אנון בארעא.יואל א:יחנָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר;ת"ימִתְעַרְבְּלָן בְּקָרַן דְתוֹרִין.איוב לח:טזעַד נִבְכֵי יָם;תרגוםעד מערבלי סגור ימא.אסתר ג:טושׁוּשָׁן נָבוֹכָה;תרגוםדשושן מתערבלא.

27[וכך פירשו רש"י וראב"ע בתהלים (נח:ט)את המלה "שבלול"כמו שבולת מים].

28[ר'בובררואהבהוספתה"טורבינה"עודרובדבפי'המדרש;בעודששיבולתהינהזרםעוצמתיהנעקדימה,טורבינההינהזרםעוצמתיהמסתובב.עכ"פ,פריטהנסחףבא'משניהםבודאייהיה נעקר,מעורבו/אומדולל].

29[בחילוף ט'/ת' (דטלנ"ת).ומצינו חילוף "טבל"ב"תבל"בירושלמי(ערלה א:ג,נזיר ו:ט,ובפני משה שם].

30[כך מופיע בכל המהדורות,וכנראה נוקט בגירסת הירושלמי המצויינת בהערה לעיל].

31[דהיינו,פרותלאמעושריםהינםערבובאשרחלקבושייךלכהנים,ועודחלקשייךללויים,יחדעםמהששייךלבעלהבית].

32[וראה שבת נד.לדרשות חז"ל לפסוק].

33[ותיבת"ארץ"מופיעה כלשון זכר גם במקומות אחרים,כגון]:הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ(דברים לא:טז,עי'אב"ע ורמב"ן שם).

34[פירוש נביאים ראשונים לר'אברהם בן שלמה,חכם קדמון מצנעא].

35[ונזכיר אגב שמלת "בל"נדרשת בירושל' כלשוןבליהוכלשון בלבול]:ירוש'ברכ'ו:אד"א בל עליך מבלה אני טובתי בגופך ד"א טובתי בל עליך יבללו כל הטובות ויבואו עליך.[והשוה שוח"ט טז:א(וילק"ש תרסז:טז)שגרס"יובלו"במקום"יבללו",והביא עץ יוסף בעין יעקב שהיא מל'הובלה.והשוה לפרש"י למלה "מבול"להלן].

36ירמ'ח:יחמַבְלִיגִיתִיעֲלֵייָגוֹןעָלַילִבִּידַוָּי;רש"ימבליגיתיעלייגוןכמוהבלגתיושםדברהואמישאיטינמנ"ץבלעזכלומראםאמרתיאבליגהואתאפקעלייגוני.

37רש"י איוב ט:כזואבליגהאתחזק כמו המבליג שוד על עז (עמוס ה). .רש"י שבת עז: –המבליג שוד על עז המחזיק שדוד על הגבור.

38תה'לב:טאַלתִּהְיוּכְּסוּסכְּפֶרֶדאֵיןהָבִיןבְּמֶתֶגוָרֶסֶןעֶדְיוֹלִבְלוֹםבַּלקְרֹבאֵלֶיךָ;רש"יעדיולבלוםבשעתעדיושאתהמקרדוומקרצפואתהצריךלסוגרובמתגורסןשלאיקרבאליך,בלימהבלשוןמשנהלשוןמסגר,פיובלוםרגליומבולמות(במסכתבכורו'),ומנחםחברלבלוםוכןעלבלימ' (איובכ"ז)לשוןתוכן;מצ"צלבלום.עניןחסימתוסגירתהפהובדרז"למישבולםעצמובשעתמריבה(חוליןפ"ט).

39[ובענין ההוראות האחרות של 'נבל',ראה הכוה"ק בר' ו:יז,רש"י ישע' ה:יב,ירוש'סוכה ה:ו].

40[לקשרביןשרשבללעודנגזרותיוכדוגמאת"אֲבָל",ראהח"ש(ערך'בל')].

41[ומסביר רש"ש את ההבדל ביניהם]:רש"ש מעילה יב:הזבל והפרש. נראה דזבל הוא מה שמוציאה ומשליכה לחוץ.ופרש נקרא כשהוא עדיין במעיה וכדכתיב בקרא וקרבו ופרשו.ולכן לא פריך רק מפרש.

42[העיר על קשר זה ידידי ר'שלום לקס שליט"א].

43[השוה ירוש' ב"מ ה:ד(לפי גירסת "מפרין",בניגוד לגירסת "מפריז"),והפני משה שם. ונראה שלכך מרמז ר'דוד הלוי מסביליה (ספר המלכות)בפירושו לדברי חז"ל בענין הרקיע המכונה "זבול"]:חגיגה יב:ריש לקיש אמר:שבעה[רקיעים הן],ואלו הן: וילון,רקיע,שחקים,זבולזבולשבו ירושלים ובית המקדש,ומזבח בנוישנאמר:בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ (מ"א ח:יג);ספר המלכות (דף עב ת"ד)וי"ל למה נקרא שמו זבול,מפני שמשם באה הברכה לעולם,וצומח היבול בברכתו לעולם.

44[פירשו קדמוני צרפת]:סבל' "זקן",כמו"שיבה".[וב"מחזור מבואר ומפורש" (ר'אהרן לוי) פירש]:אף שנקרא זקן,כמ"ש:ועתיק יומין (דנ'ז:ט)מ"מ מבלה הכל ר"ל הכל בלה ונשחת,והוא חי וקיים.[ויש לפרש גם את המלה "סב"בעצמה כלשון "נושא" (כמשמעות לשון "סובל" [השוה תנח;' ויצא ח]) – שהרי תרגומה של מלת "שא"הוא"סב" (בר'כז:ג,לא:כו,מ"ב ט:כה)].

45[והשוה גם את דברי רש"פ בי"ש ב:עב,א].

46[והשוה גם רשר"ה לתה' כד:א].

47[דוגמאות נוספות: מיכה א:ו,ישע'יז:א,תהלים עט:א,איוב ל:כד].

48אוֹחָרוּץ אוֹיַבֶּלֶת(ויקרא כב:כב).

49וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ(ויקרא כו:ד).

50בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל (שמ'יט:יג).יוֹבֵל הִיא (שם כה:י).שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים (יהושע ו:ד).[ל'מנחם(ערך'יבל')]:לשוןתקיעה המה.והעברתשופרתרועהיוכיח,ולאנקראהשנתהחמשיםיובל,כיאםעקב העברתשופר.[ולדעת י"ש(ב:עב,א), (ראה לקמיה),כולן שאולות משנת היובל,המורה על בלבול רשויות,לכן נקרא השופר בו תוקעים "יובל"].

51יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהלים עו:יב).

52[רש"י פירש "יובל"כנהר סתם(בניגוד ל"פלג"למפרשים אחרים)]: יר'יז:חוְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו;רש"י אבות ג:יזועל יובל נהרי מים.ישע'ל:כהפְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם;רש"ייבלי מים נהרי מים.

53[ראה י"ש ב:עב,ב,ח"ש ערך 'בל',הכוה"ק ויקרא כו:ד.ובלשון משנה (שביע'ב:ב)מצינו פועל "מייבלין",שגזרוה רמב"ם(פהמ"ש)והערוך(ערך'זבל')מן"יבלת",היינו הסרת "יבלות"מן העץ. והר"ש משאנץ פירשה כהסרת ענפים יבשים,היינו הבלויים והכמושים].

48[הערת ר' דוב הימן: וכ"ה בירושלמי ד"ו וקרוטושין,אבל בדפוסים מאוחרים: "יבללו" (וכן בסמוך "מבלה אני"),וכצ"ל.ובפי'הקצר בשם ס"א כי"ר: "יובלו",מלשון יובל שי לו,וכן בשו"ט(תה'טז:א)].

54י"ש ב:עב,א(מובא גם בהכוה"ק ויק' כו:ד)נקראכללהפריהנזרע'יבול',ע"שהבלויוהרקבון,שאיןהזרעקולטומצמיחעדשיבלהתחלה ובח"ש(ערך'בל')הביא טעמים שונים,ע"ש.

55י"ש ב:עב,א,ח"ש(ערך'בל').

56[ויש שפי' שמכאן נובעת השם "בול"לחודש חשון, שבו יורדים גשמים רבים]:רד"ק('בול')בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי (מ"א ו:לח),הוא מרחשון. וי"א כי נקרא בול מענין מבול,בעבור רוב הגשמים שירדו במרחשון.

57[היינו לשיטת ריב"ג ורד"ק.ולשיטת מנחם, כל אלו הן מחלקות שונות שחבר בערך 'בל' ("מוביל"היא מחלקה י' בו).ברם,את המלה "מבול"בעצמה לא חבר מנחם בשום מקום.ולדעת ריב"ג,שרשה'בלל',ורד"ק חברה בערך 'נבל'מענין:וְנִבְלֵי שָׁמַיִם (איוב לח:לז), (וע"ש גם בערך 'בול').וראה גם הכוה"ק לבר' ו:יז].

58[ראה מזרחי וגור אריה].

59[ר"י חיוג', ריב"ג,רד"ק;ר'ישעיה מטראני (תוס'רי"ד)בישעיהו י:כה,וכן הביא ראב"ע שם. וכן דעת רשר"ה ובעל הקדושת התורה ודקדוקה בויקר'יח:כג,ובעל התורה והתלמוד (א:יא)].

60[כך משמע מהפסיקתא שהבאנו לעיל בהערות.וכן הבאנו שמנחם חברו בערך 'בל'במחלקה אחת עם "אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל",ופירש שם: "יתערב בגוים ויתקדש…".והגם שהערנו שלכאורה מקומו של "יתבולל"הוא מחלקה ט', עכ"פ יש בו משמעות ערבוב,וחבורם ביחד של "תבליתם"ו"יתבולל"לכאורה מלמד על משמעות ערבוב גם ב"תבליתם"על אף שמדגיש מנחם שההוראה המשתפת את כולם היא קָדֵש].

61[מנחת יהודה (ויק'יח:כג)ציטט את בעל ההבנת המקרא]:ז"ל הבנת המקרא:לפי פירושו הראשון[של רש"י],הת'של"תבל"ושל"תבליתם"יסוד ועיקר בתיבה,ושני משקלים הם: "תבל"ו"תבלית",על משקל "תחת"ו"תחתית"וענינם לפי מקומם גנאי וחרפה וערוה ודומיהם.

62[והיינו ששרשה 'בלל',לרוב מפרשי רש"י,כפי שצויין בהערות בתחילת המאמר.והובא שם גם שכן היא דעת ריב"ג ורד"ק וי"ש וח"ש עי"ש].

63רש"י וי' יח:כגתבל הוא לשון קָדֵש; מנחת יהודה (שם) – ושרשו'בלה'.[וראב"ע(במק"א)פירש ששרשה 'בלה' (הגם שפירש את משמעותה בצורה שונה מרש"י)]:אב"ע וי' כא:כתבלול י"א מגזרת: תבל עשו (וי'כ:יב) – השחתה.וי"א מגזרת בלולה בשמן (וי'ב:ה).והתי"ו על ב' הפירושים נוסף. [משמע מהמלה "השחתה"שהכוונה לשרש 'בלה',כפי שפי' רד"ק את ל' "בלוי" (כנ"ל בהערות לסעיף "תבלול")]:רד"ק יר' לח:יאבְּלוֹיֵ סְחָבוֹת בגדים בלוים נשחתים [וחבר"בלוי"בערך'בלה'.וכן דעת רשר"ה(וי'יח:כג)].

64[מזרחי,שפתי חכמים (וי'כ:יב),מנחת יהודה (וי'יח:כג)].

65[ופירש כך סתם, מבלי לחלק בין פירושי המלה "תבל"עצמהמשמע שכך סובר על שני ביאוריו].

66[דוג'נוספות של ת' כיסוד נופל בפרש"י(במקומות המצויינים)]:תלאה,תנואה,תנופה,תרומה,תקומה(שמ'יח:ח,ובתהלט:יא),תנובה,תלונה,תחנה(תהלט:יא),תלפיות,תרמית,תבנית(שה"ש ד:ד).

67[כלומר, "גינה"אותי,ומצינו במק"א שרש"י נקט במלים "חרפה", "חירופים"כמלים נרדפות ל"בזיון", "גנאי"]:יחז'ה:טוחֶרְפָּה וּגְדוּפָה;רש"יוגדופהבזיון.כתובות ק:שום[שומא של נכסי]היתומיםלעולם בדלא אכרוזמשום דקרו להו בני אכלי נכסי דאכרזתא;רש"ימשום דקרו להו כו' – גנאי וחרפה היא להם כשקונים נכסים שבית דין מוכריןשהנושה לוחץ את היתומים.שו"ת רש"י ס'עהמשפחות המתגרות זו בזו בחירופים וגנאים.

68[נעיר אגב שלשון "קלון"מופיעה פעמים רבות בהקשר לערוה ונאוף (יר'יג:כוכז,הושע ד:יח,נחום ג:ד,חב'ב:טוטז,משלי ו:לבלג,יח:ג).ואונקלוס תרגם את ענינם במלה "קלנא"אלו(בר'לד:ז,וי'כ:יז,יח,דב'כב:כא).וע'רש"י משלי יח:ב ד"ה קלון].

69[עכ"פ לפי ביאור א'בשתי הופעות "תבל" – קדש/ערוה,גנאי].

70[בניגוד לב' האחרונים"לבלה"ו"יתבולל"].

71[ויש להעיר שכתב הר'רמ"מ שניאורסון (ביאורים לפרש"י על התורה,מבוא)שכלל הוא ברש"י בחומש שדעה א'היא העיקר, כי היא הקרובה לפשט. (וראה גם ס' נימוקי רש"י[ר'חיים הירשנסון,סאיני,תרפ"ט,דף סז:]). ברם,הגם שמשמע מדברי חז"ל(שהובאו בהערות בתחילת המאמר)ששרשה'בלל',לפ"ז יסביר רש"י שדרשתם ז"ל אינו לפי פשוטו של מקרא,המצביע על סעיף של בליה,אמנם נפשית כנ"ל].

72[ושמא בכך ניתן להסביר את עריכת המלה "יתבולל"במחלקה השישית של מנחם,בניגודלבלבול/ערבוב גשמי המתואר בפסוקים שערך מנחם במחלקה התשיעית].

image_print