image_print

חִנוּךְ, חַנוֹךְ, חניכיים, חַנֻכָּת הבית, חַנֻכָּה

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן1

פרש"י "חניכיו: זה אליעזר שחנכו למצות, והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה. שמונה עשר ושלש מאות: אליעזר לבדו היה והוא מנין גימטריא של שמו".2

ופירש הכלי יקר "שכדי להציל את לוט מארבעת המלכים לא היתה בדרך הטבע שום אפשרות לנצחם, ומ"מ הלך אברהם למלחמה כי סמך שא-לוהיו יהיה בעזרו, וסימנא מילתא היא כי לקח עמו אנשים כמספר אליעז"ר להורות כי אליעזר לבדו היה שם, כי לא נעשה הנצחון ההוא בשום פעולה אנושית כ"א בעזר א-להי לבד".

גם הניצחון על היוונים היה נגד כל הסיכויים. ניצחון בא רק עם עזרתו של ה'. המלחמה נגד היוונים לא הייתה רק מלחמה פיזית, עיקר המלחמה העיקרית הייתה רוחנית עם היצר הרע להתגבר על הפילוסופיה היוונית המפתה והתרבות ההלניסטית שלהם, אין אפשרות להתגבר על היצר הרע בלי עזרתו של ה'.3

חַנוֹךְ
"וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ-לֹהִים"4חנוך הוא הראשון מהצדיקים שהתהלכו עם ה', והוא מלמד אותנו לחנך את ילדינו להתהלך עם ה'.

כדי שגט יהיה כשר צריך לכתוב בבירור את שמות האיש והאשה כמו ראובן בן פלוני, ואפילו אם אותו פלוני אינו לא אביו ולא אביה אלא אחד גדול ממשפחתו שהיו מתייחסין עליו כשר הוא, שכתוב בגמרא במסכת גיטין "כתב חניכתו וחניכתה כשר" "חניכתו" פרש"י שם לווי של משפחה כולה".5 ונפסק להלכה, שאדם מתייחס אחר זקינו עד ג' דורות, שרק אבי האב כשר למד"א שסובר "חניכת אבות בגיטין עד ג' דורות, מכאן ואילך פסול. שנאמר "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם",6 הרי שכל דבר, אחר ג' דורות נשכח".7

חיב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים "וכשם שמצוה ללמד את בנו כך מצוה ללמד את בן בנו שנאמר "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (דְּבָרִים ד, ט)".8

כתוב בגמרא במסכת סנהדרין9 "כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה10 וכתיב ואלה שמות בני אהרן לומר לך אהרן ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו".

ועוד כתוב בגמרא במסכת נדרים11 "מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בת"ח שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו [בראשית יד:יד]". ומפרש הר"ן ד"ה "שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים;" שהוליכן למלחמה כדכתיב וירק את חניכיו דהיינו בני אדם שחנך לתורה.

מכאן רואים שמי שמחנך אדם לתורה כאילו ילדו אבל ההשפעה היא רק עד ג' דורות שנאמר "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם" ולפי זה מתורצת הגמרא בגיטין שנכתב שחניכתו וחניכתה כשר שאיו הכוונה סתם שם לווי של משפחה אלא כונתה לרמז שחיוב חינוך בנים לתורה הוא לא רק על האב אלא גם על אבי אביו.

חִנוּךְחֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ12. חֲנֹךְ בא מלשון הפסוק "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ," כמו שאברהם חימש את אנשי ביתו בכלי מלחמה כך גם צריך לחנך את הנער ולחמשו עם כלי מלחמה המתאימים לו.13 המלחמה היא מלחמת התורה. המאבק על לימוד תורה הוא בהחלט לא קל, ילד שנשלט לחלוטין על ידי היצר הרע רק רוצה לעשות כיף. בתור הורים יש לנו אחריות גדולה לתת לילד את הכלים הנכונים שאיתם יוכל לכבוש את יצרו, וילך בדרכי ה'.

חניכיים
בגמרא במסכת חולין14 מובאת מחלוקת לגבי אוכל שנשאר בין החניכיים האם מצטרף לשיעור כזית בכל אסורים שבתורה, מר סבר הרי נהנה גרונו בכזית ומר סבר אכילה במעיו בעינן. וכתב רש"י "בין החניכיים" המדבק בחכו שגרונו נהנה בו, ומעיו לא נהנו". רואים מכאן ששרש "חנך" קשור לחך, וגם בספר השרשים לרד"ק השרש "חך" הוא חנך עם נפילת הנו"ן.

רש"י הנ"ל מגלה לנו סוד שלחנך לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ צריך שדברי התורה יהיו מתוקים מדבש וערבים כדי למשוך את נפשו של הילד. ולכן אחרי החלאקה, הילד נלקח לחדר לקרוא את האל"ף בי"ת עם המתיקות של הדבש כדי לתת לילד הרגשה של מתיקות התורה. וכמו שהחך והחניכיים מאפשרים לאוכל להתעכל כך חינוך הוא הכנת הילד למסע האתגרי של החיים הרוחניים.

המילה "חך" משמעותה גם לחכם שמוציא מלים מתוקים וערבים לחך, ואינו מדבר מהר.15 "איזהו חכם הרואה את הנולד"16 הוא רואה עכשיו את מה יהיה בעתיד. וזה עצם החינוך, ההכנה כעת לעתיד. והמילה "חך" גם מלשון 'חכה' שהוא תחילת הזמן שבו מחכים בתקווה לראות את התוצאות החיוביות של מעשינו בחינוך הילד כאשר הוא גדל להיות תלמיד חכם.

ומוסיף הרד"ק משמעות אחר לשרש "חך" שהוא מלשון "חַכָּה" שהוא כלי הברזל שמושכין בו הדגים שהרי החַכָּה תופס את הדג בחיכו שנאמר "תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה".17

"נראה לומר שתפקידו של החיך הוא להחדיר בנו את תכונת ההמתנה, הן לפני הוצאת דבר מהפה והן לפני הכנסת דבר אליו. התינוק נולד ללא יכולת לרסן את תשוקותיו, ומכניס ומוציא מחיכו כטוב בעיניו, לולא הוריו ורבותיו המחנכים אותו את מעלת ההמתנה, דהיינו התכונה לחכות. בעוד שתינוק דורש סיפוק מידי ואינו מבחין בתוצאות העלולות להתהוות מהכנסת חפץ כלשהו לפיו, החכם רואה את הנולד. גם הדג נתפס בחכה, מפני שאינו מחכה ומדייק, אלא ישר מנסה לבלוע ללא היסוס".18

שמעתי פעם סיפור על דיג שאחרי כל יום של דייג קשה, ירד מהסירה ונהג לתת לכל הילדים המקומיים דג לאכילה. כך בכל יום עד שיום אחד הדייג נעלם. הילדים המקומיים שאלו דייגים אחרים אם הם ראו אותו, אך השיבו שלא ראוהו, עד שהגיעו לדייג אחד ששאל אותם מדוע הם נראים כל כך עצובים והם סיפרו לו על הדייג שתמיד נתן להם דג לאכול בסוף כל יום. הם שאלו אותו אם הוא גם ייתן להם דגים, ובתגובה הוא לקח עץ וחתך אותו לחתיכות ארוכות, ובראשו של כל אחד הדביק חַכָּה, ולימד אותם כיצד לדוג בעצמם!

חַנֻכָּת הבית
חנוכת המזבח וחנוכת הבית מתייחסים לשימוש בפעם הראשונה.
כשאנו עושים חנוכת הבית עלינו להגדיר למה אנחנו מקדישים את ביתינו. האם החנוכה היא מלשון חינוך שהבית שלנו יהיה מקום של תורה, צמיחה וקרבה לה'?

ב"מזמור שיר חנכת הבית לדוד",19 הבית הוא בית המקדש. גם הבית שלנו צריך להיות כמו בית המקדש, שבו האור זורח מן הבית אל הרחוב, ולא להיפך, שהרי הבית הוא מקום מקלט מהרחוב. זה המזמור שאומרים בכל ימי החנוכה, "ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי", שרק בעזר ה' נהיה מסוגלים לכבוש את היצר הרע, ועל ידי כך כל אחד מאיתנו הופך להיות בית מקדש קטן, שבו השכינה יכולה לשכון. בעבור זה, "ה' אֱ-לֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ."

חַנֻכָּהחג החנוכה סובב סביב חנוכת בית המקדש לאחר שטימאוהו היוונים. המנורה בבית המקדש יצגה את העושר הרוחני והאור הבא מחיי התורה. בכל שנה בחנוכה, זורח אור חדש בימים האפלים של החורף, שמסמל את ההקדשה לחיי התורה. רק על ידי חינוך עצמינו בתורה, נגיע למטרה של חינוך של "להתהלך לפני ה'."

אתהלך לפני ה' בארצות החיים.20 רק כאשר אני הולך עם ה' אני חי באמת.

1 בראשית יד:יד

2 נדרים לב.

3 קידושין ל:

4 בראשית ה:כב

5 גיטין פז:

6 דברים ד:כה

7 גיטין פח.

8 שלחן ערוך: יורה דעה סימן רמה

9 סנהדרין יט:

10 במדבר ג:א

11 נדרים לב.

12 משלי כב:ו

13 ראה האבן עזרא

14 חולין קג:

15 ספר שרש ישע (ערך'חכם')

16 תמיד לב.

17 איוב מ:כה

18 מתוך ספרו של הרב יהושוע שטיינברג שליט"א

19 תהלים ל

20 תהלים קטז

image_print

השאר תגובה